top of page
  • סיון גונן

גאוני! איך נפטרים מהרגל גרוע שעושה לנו בלגן בבית בפעולה חד פעמית


woman is standing next to a closet
פעולה חד פעמית עם ערך עצום


תקשיבו, אני מרגישה שנפתחה לי העין השלישית, הרביעית ואפילו החמישית עם הגילוי הזה.

טוב.... רגע להרגיע, זה לא שלא ידעתי את הגילוי הזה, אבל ברגע שקראתי אותו

בספר "הרגלים אטומיים" בנוגע לתחומים אחרים בחיים, פתאום היתה לי הארה וחשבתי לעצמי:

למה שלא נעשה בדיוק את אותו הדבר בבית כדי להפסיק אחת ולתמיד הרגלים שמייצרים לנו

אין סוף בלגן ומסרבלים לנו את החיים"?


עכשיו לפני שאחשוף אתכם לגילוי משנה חיים, אני רוצה להלביש את הגילוי הזה

על שתי חוויות משעשעות מהחיים האישיים שלי כדי לרכך אתכם לנושא ושלא תיהיו

בהתנגדות או בהתגוננות [כפי שאתם רואים, הכינותי מראש את שלבי הפעולה כדי

שהמסר יעבור ויתקבל אצלכם בברכה].


חוויה ראשונה- כשנווה ואביב היו קטנים, לשנייהם היה מוצץ והם היו חייבים למצוץ אותו

כדי ללכת לישון ואם חלילה היה נופל המוצץ במהלך השינה, הם היו מתעוררים בבכי

ואז מתוך שינה הייתי מזדחלת מתחת למיטות שלהם ומחפשת את המוצצים.

עד שיום אחד...חטפתי קריזה ואמרתי לא עוד! אין מוצץ... עד היום אני לא יודעת

מאיפה הנחישות הזו רבצה עליי.

כן היו לי מחשבות ללכת ולתלות איתם את המוצצים על עץ המוצצים, או לשים אותם

בקופסא ולשחרר לים או כל אקט של שיחרור הדרגתי, אבל כפי שאתם רואים, זה לא קרה

ופשוט לקחתי החלטה באמצע הלילה שנגמר ההרגל הזה של המוצץ אחת ולתמיד,

ונחשו מה? הילדים ראו את הנחישות שלי ומעולם לא ביקשו יותר מוצץ.


האמת שעד היום עמרי ואני עדיין בהלם מכמה גמילת המוצצים הזו היתה מהירה [אולי גם הילדים

נשארו בהלם מודחק] אבל מה שכן, ההרגל הזה נפסק בין לילה ואני מברכת עליו עד היום.

אבל, ויש פה אבל גדול. לרגע שלא תחשבו שאני איזו מומחית לגמילת מוצצים. אלי שלי עדיין עם

ההרגל של המוצץ והיא יותר גדולה ממה שאביב ונווה היו כשהפסיקו. איתה יש לי הסכם להפסיק

את המוצץ ביומולדת הקרוב שלה. מה ההבדל בין שני המקרים? שעם נווה ואביב הרגל המוצץ

היה בילתי נסבל עבורי בעיקר הפזצטות באמצע הלילה בחיפוש אחר מוצצים ועם אלי, המוצץ

לא הפריע לי ,בטח לא באותה רמה כמו עם הבנים.


חוויה שניה - מכירים את הקרקרים של "לחמית" עם האגוזים? שהם מתוקים

וכביכול בריאים? ... אז לי יש חולשה לקרקרים האלו. הם טעימים לי בטירוף ובחבילה אחת

יש שתי אריזות ובתוך אריזה יש לפחות 10 קרקרים כאשר כל קרקר הוא בגודל של אייפון

קטן של פעם. אמממה, ברגע שהייתי פותחת חבילה, הייתי אוכלת אריזה אחת ולפעמים גם

פותחת את האריזה השנייה וגם עליה מתלבשת.

הרגשתי שאני לא יכולה לעצור עם הלחמית הזו והיא הפעילה עליי כוחות קסם

שהגלידה האיטלקית הכי מושקעת שיש, לא עשתה מעולם.


כיוון שהלחמית היתה סיפור הצלחה, גם השופרסל הרוויח מהצלחתה והיא כיכבה במשך

כמה חודשים בכמות רבה ברשימת הקניות שלי כל שבוע. עד ש... זה הפריע לי. לא הבנתי

את ההרגל החסר שליטה הזה והעטיר קלוריות.

הבנתי שיש רק דרך אחת לצאת מהסיפור הזה. זה לא יהיה פשוט, זו תיהיה הקרבה

אבל לטווח הארוך אני אברך עלייה כמו עם המוצצים. לקחתי החלטה שזהו, נגמר הסיפור!

לא עוד לחמית בבית שלי. "תקשיבי טוב לחמית יקרה עם שקדים וסילאן, לך אין יותר דרכון

פתוח להיכנס אליי הביתה. תודה על ריגעי האושר שהענקת לי אבל דרכינו נפרדות".

והאמת, שמרוב שהפתעתי את עצמי בנחישות שלי, אני אפילו לא מתגעגעת ללחמית יותר

והיא לא חסרה לי [אולי גם אצלי כמו הבנים ישנו הלם מודחק בנושא].


אז יכול להיות שלא חידשתי לכם את אופן הפעולה שלי אבל מסתבר שלפעול כך, זה דפוס

התנהגותי שקיים בעולם המקצועי של ההרגלים. הספר "הרגלים אטומיים" מסביר זאת

כפעולה חד פעמית שמצריכה מאמץ בהתחלה ולאחר מכן אותה פעולה יוצרת ערך ואפקט

עצום לחיים שלנו שהולך ומצטבר עם הזמן. מחבר הספר מוסיף ומחדד שהדרך הטובה ביותר

להיפטר מהרגל גרוע הוא להפוך אותו לבילתי ישים.

ואני אקח את זה עוד צעד קדימה ואוסיף: הדרך הטובה ביותר להיפטר מהרגל גרוע

הוא להפוך אותו לבילתי ישים ושלא יהיה נוכח יותר בחיינו (במידה וזה משהו פיזי כמו חפץ).

הרגל המוצץ הפך לבילתי ישים בבית שלי ברגע שלא היה נוכח יותר בבית.

הרגל הלחמית הפך לבלתי ישים בבית שלי ברגע שלא היה נוכח יותר בבית.

שורה תחתונה, שני ההרגלים האלו הפריעו לי ממש והצריכו ממני לעשות פעולה לא פשוטה

אבל חד פעמית שבזכותה ההרגל נעלם כלא היה. לכן, תנאי הכרחי להצלחת יישום ההרגל

הוא ללא ספק נחישות. עלינו לרצות ממש ולהיות נחושים לשים להרגל סוף. ללא נחישות

לא נוכל להפסיק את ההרגל בפעולה אחת ונמצא כל מיני דרכי פיצוי עקיפות לחזור

לאותו הרגל.


ועכשיו הגענו לחלק של הבית: איך לוקחים את כל מה שדיברנו עליו לבית?

אז חברים, זה מאוד פשוט ואני איהיה איתכם הכי דוגרית וישירה שיש, כי המסר בפוסט הזה

הוא איך לעשות פעולה חד פעמית כדי להיפטר מהרגל גרוע.


אז ברשותכם ריכזתי לכם מספר הרגלים גרועים שיכולים להטריף אותנו בבית. כולם כמובן

קשורים לבלגן ואני לא ממציאה פה כלום. כל מה שנכתב פה הוא ריכוז של דילמות

שהעלו בפניי לקוחות כל כך הרבה פעמים וכדי לתת מענה, נלך מהקל אל המאתגר.


הרגל של הנחת פיצפקעס על שולחן האוכל- מכירים את הקערות/ סלסלות נוי שממוקמות

על שולחן האוכל שהופכות במהרה למצבור של פיצפקעס שמייצר עבורנו בלגן אחד גדול?

לא רק שאנו לא מוצאים בהן כלום, זה גם לא נראה טוב וכל פעם שצריך לערוך את השולחן

זה חתיכת סיפור.

הפתרון להרגל- להפטר מהסילסלה/ קערה כלומר, להפוך את ההרגל של "לזרוק" בקערה

פיצפקעס ל-לא ישים ולא לתת לקערה הזו יותר נוכחות על השולחן שלכם.

שולחן אוכל זה לא מקום מוצלח לפיצפקעס ותאמינו לי שאם תקשיבו לעצה הזו,

כמות הפיצפקעס בחייכם תצטמצם בצורה משמעותית.

ברגע שאתם מניחים כלי קיבול מסויים בפינת אוכל, באמבטיה, בחדר השינה, הוא במהרה

הופך למצבור פיצפקעס ומהר מאוד הוא מאבד את הנוי והיופי שבזכותו הוא הגיע

מלכתחילה לבית שלכם.


הרגל של בגדים זרוקים על הכיסא/ הליכון בחדר שינה- הרבה אנשים מאותגרים בנוגע לבגדים

שזקוקים לאיוורור אחרי לבישה. כדי לאוורר אותם, רבים מאיתנו מניחים אותם לצד המיטה

על השידה, או על הכיסא בחדר או על ההליכון. עד מהרה מצבור הבגדים עולה על גדותיו

והבגד לא רק שלא מתאוורר, אלא נוצר בלגן שלם עם הבגדים שמיועדים לארון, לכביסה,

לקיפול או לאיוורור.

הפיתרון להרגל- להוציא אחת ולתמיד את הכיסא מהחדר או את ההליכון במידה והוא

אינו בשימוש. שימו מתלים על הקיר ותלו שם במידה בגדים שזקוקים לאיוורור, או הקפידו

לקפל את אלו שהתאווררו והחזירו אותם לארון. אין שום סיבה שיהיו לנו מצבורי בגדים בחדר השינה.

הבגדים: או שהם בארון, או במכונה, או בתלייה לייבוש/ מייבש, או בסל כביסה, או בתלייה בארון או מתלה. אין צורך להקצות להם עוד מהנדל"ן של הבית.


הרגל של ניירת- נמאס לכם מניירת מצטברת? ניתן להעביר כמעט הכל לדיגיטלי. חשבונות למייל,

קבלות ומרשמים באפליקציות, ואם הגיע לידכם נייר, טפלו בו במיידי והשליכו לפח מה שאין בו צורך.

תקשיבו, לי אין ניירת. יש לי קלסר אחד של מסמכים שצריך לשמור, ועוד כמה תיקיות במחשב וזהו.

בימינו ועם הטכנולוגיה של היום, אני לא מוצאת שום סיבה לשמור ניירת.

כיוון שאני יודעת שזה נושא כאוב אני מצרפת כאן פרטים להדרכה שלי בנוגע לסידור ניירת.


הרגל של אין סוף מכונות כביסה- אחת הסיבות שגורמות לנו להשתעבד למכונות כביסה

הוא עומס הבגדים. ברגע שיש לנו הרבה בגדים, אנו כל הזמן מוציאים בגדים מהארון, כי

יש כל הרבה, יש מבחר גדול ולא צריך לחכות לכביסה כדי למחזר בגד שלבשנו. אגב,

כך זה גם עם כלים. אם יש לנו מלא כוסות שתייה קרה, אנו נמשיך להוציא מהארון כוסות

ממש עד שנשתמש בכל הכוסות ורק אז, נוציא מהמדיח. ואז אנחנו לא מבינים למה כל יום

אנחנו צריכים להפעיל 3 מדיחים ושתי מכונות כביסה.

מה הפיתרון- להפסיק לקנות בגדים וכלים הביתה, יש לנו מספיק.

תבינו, אנחנו מביאים את המצב הזה על עצמנו בכך שאנחנו קונים עוד בגדים, עוד כלים

ועוד ועוד ועוד... כאשר תצטמצמו בכמויות, הילדים יהיו יותר מודעים ולא יזרקו לסל כביסה

גם את החולצות שהם התלבטו אם ללבוש. וכדי לא לחכות למדיח שיסיים את פעולת ההדחה,

הם ישטפו בעצמם כוס, לא יקרה להם שום דבר, תאמינו לי.

התרגלנו לעוד ועוד ועוד ,ששורה תחתונה גורם לנו כל היום לעבוד.


הרגל של בלגן בחדרי הילדים- מכירים את זה שחדר מלא במשחקים על הריצפה

מפוזרים לכל עבר? שהחדר עמוס ומתבלגן בקלות?

ומה הפיתרון? להפסיק לקנות משחקים.. ממש ככה. כשלילד יש יומולדת, קנו לו

משהו משמעותי יותר, תפתחו קבוצת פייבוקס ואז תקנו מכולם זוג אופניים. מה הטעם להתלונן

על העומס ולהמשיך לאפשר תזרים של משחקים לחלל החדר?

כשיש פחות משחקים, יש פחות בלגן.


לסיכום, אנחנו חייבים להבין שאנחנו אחראיים על השיעבוד האינסופי שלנו אחרי הבלגן.

כשיש לי יותר חפצים בבית, יש לי יותר בלגן ועומס, כשיש לי פחות חפצים בבית

יש לי יותר סדר ואויר. נמאס לכם לרוקן את כל הפחים בבית? צרו רק פח אחד מרכזי.

למה צריך גם בחדרים? שהילדים יבואו לפח המרכזי וירוקנו את הפסולת שלהם.

צמצמו את כמות המוקדים שפוטנצייאלים לאגירה, צמצמו את כלי הקיבול ובעיקר

צמצמו בכמויות. במקום להכניס עוד ועוד חפצים הביתה, תאמצו הרגל של שיחרור.

תעבירו הלאה ציוד מיותר ותצאו מורווחים מכל הכיוונים: גם תיהיו בנתינה וגם תהפכו

את המרחב בבית לכם ליותר נעים.


הסוד הוא להיות קשובים להרגלים שבאמת לא מייטיבים איתנו באוכל, בתזונה, בסדר,

ובכל תחום אחר ואם יש לנו את הרצון והנחישות, לשחרר את ההרגל אז השינוי יקרה וישפיע

על חיינו דיי מהר..אז מקווה שאהבתם את התוכן והתחברתם.

כמובן אשמח לשמוע תגובות ומחשבות שיש לכם בנושא, באהבה ממני, סיון.

 

מוצרים בחנות האונליין של קימונו



 

האזנת כבר לפודקאסט שלי? לחצי על התמונה למעבר לפודקאסט


הפודקאסט מופיע גם בספוטיפיי, אפל פודקאסט, אמזון מיוזיק, וגוגל פודקאסט.

הזינו בשורת החיפוש למה לא מוצאים שום דבר בבית הזה, והפודקאסט יעלה לכם עם כל הפרקים.


 

הצטרפת כבר לקבוצת פייסבוק שלי?




 

אם אהבתם את הפוסט ואתם רוצים להמשיך להיות מעודכנים בכל הערוצים והסרטונים שלי,

אני מצרפת את כל הקישורים: לעקוב אחרי באינסטוש ובפייסבוק, להירשם לערוץ שלי ביוטיוב

וכמובן לקבל לפני כולם את הניוזלטר השבועי שלי כדי שלא תפספסו דבר.


אינסטוש- לחצ/י כאן


פייסבוק- לחצ/י כאן


יוטיוב- לחצ/י כאן


לניוזלטר- לחצ/י כאן

525 צפיות0 תגובות

Comments


  • Youtube
  • Instagram
  • Facebook
  • Whatsapp
bottom of page