6 טיפים שישימו סוף למריבות על סדר בבית

אחת המריבות הכי פופולאריות בבית היא ללא ספק מריבת הסדר או מריבת הבלגן.

זו מריבה יומיומית, מתישה, הכי מעצבנת שיש ועל אף מאפייניה המעצבנים, אנחנו

לא מוצאים שום דרך או אנרגיה לשים לה סוף.

עכשיו לפני שנתחיל לפרק את הנושא הזה לגורמים ולמצוא פתרונות, חשוב לי לספר לכם

שאם מישהו לרגע חושב שאצלי בבית הכל עובד פיקס והילדים תמיד מסדרים אחריהם

ועמרי שם תמיד את הנעליים במגירה ומחזיר כל דבר למקום, אז חשוב לי לנפץ

את האידיליה הזו ולהגיד לכם שעדיין לא הגעתי לנחלה עם הסיפור הזה, וגם אצלנו

המריבה הזו בבית עדיין קיימת, אבל בהחלט יש שיפור במהלך השנים, אז אל ייאוש....

כדי שתבינו כמה המריבה הזו עדיין קיימת הנה לכם דוגמא:

אצלי בגינה יש שיח בוגנוויליה ומי שמכיר את השיח הזה יודע שהוא רווי בקוצים

מבסיסו ועד לצמרתו. אם אני מוצאת נעליים זרוקות בבית, אחת ההפחדות שלי בנושא הנעליים היא

שאני זורקת לבני הבית את הנעליים היישר לתוך שיח הבוגנוויליה.

כן, זרקתי זוגות נעליים החוצה לגינה ברגעי משבר, אך עדיין לא אזרתי אומץ לזרוק אותם היישר לתוך השיח, אך משפחתי יודעת שבגלל שריטת הסדר שלי זה משהו שבהחלט יכול לקרות

ולכן ברגע שהמילה בוגנוויליה עולה לשידור אצלנו בבית, מייד אני שומעת צעדי ריצה קטנטנים

והנעליים חוזרות למגירה כאילו לא אמרתי כלום. וכל עוד זה עובד לי, אני בעד הפחדות כשצריך 😊

אבל, אם תמשיכו לקרוא יש גם צד שני למטבע שעליו ארחיב בהמשך.

כשהתחלתי לקרוא ולהתעמק בנושא המריבות יותר ויותר, הבנתי שיש טיפה פסיכולוגיה

לא "חפרנית" במיוחד בתחום הזה וחשוב להבין אותה או להיות מודעים אליה.

לכל אחד מאיתנו ישנה תפישה שונה של בית. למשל, מהי התפישה של בית עבורי?

מהי התפישה של בית עבור בן או בת הזוג שלי? הרי כל אחד מאיתנו הגיע מבית אחר,

ולכן כל אחד מאיתנו מתייחס ורואה את ביתו שלו היום בצורה מאוד אישית ותלוייה

בתפישת הבית שהוא מכיר מהעבר שלו.

בשביל מישהו אחד בית הוא מקום מסודר, נעים, חם, cozy

עבור מישהו אחר בית הוא מקום שבו אפשר להימרח על הספה, לזרוק נעליים על הריצפה,

לשחק משחקי וידאו ופשוט להתנתק מהיום שהיה.

בנוגע לבני/ בנות זוג, עלינו לזכור שתקופת הירח דבש בבית, כשאנו מתחילים לחיות ביחד,

זו תקופה קצרה מאוד. פתאום הבלגן שלו פחות מקסים והאגרנות שלה אפילו קצת מעצבנת.

עד מהרה,הדברים הופכים להיות בלתי נסבלים וזה משפיע באופן ישיר

על האוירה והאנרגיה בבית.

המרירות והכעס הופכים לאנרגיה הקבועה בבית והרבה פעולות שאנחנו עושים

הם מתוך התחשבנות וזה ממש חבל. הרי מי לא רוצה לחיות בבית שהוא מרחב נעים,

אוהב ועם אנרגיה טובה.

איך מפצחים את הפלונטר הזה? אז בואו נתחיל מהבסיס....

הפסיכולוגיה אומרת שאנו מאוד מושפעים מהבית בו גדלנו בילדותנו ואם היה לנו נעים

בבית בו גדלנו, אנו נחקה את המאפיינים שלו בביתנו הנוכחי. אם לא היה לנו נעים

בבית ילדותנו, נעשה פניית פרסה ונייצר בית הפוך מהבית שגדלנו בו.

אני למשל זוכרת בתור ילדה ,שהבית בו גדלתי, היה לרוב עמוס ומבולגן.

מלא רהיטים וכל הזמן התווספו עוד ועוד רהיטים. מלא פיצפקעס בכל מקום, מלא כלים בארונות,

כלים בכיור, והנראות היתה מבולגנת. בתור ילדה קטנה זה הפריע לי ואני ממש זוכרת איך

הייתי מסדרת את הבית ומחזירה דברים למקום באופן יומיומי.

ללא ספק זה השפיע עליי ועל הבית הנוכחי שלי ולכן סדר ונקיון וחללים מאווררים

עם מינימום רהיטים עושים לי שקט בלב ונחת בגוף.

1. לכן , הטיפ הראשון שלי

שבו 5 דקות בשקט ותחשבו על הבית ממנו הגעתם. אני ממליצה לכם אפילו לכתוב

את כל המאפיינים הזכורים לכם בבית ילדותכם הקשורים לסדר ונקיון בבית.

נסו לשחזר איך הרגשתם בבית, מה אהבתם או לא אהבתם.

ממש פרטו בסעיפים את הדברים שלעולים לכם מהזיכרון.

לאחר מכן כיתבו, מה גורם לכם להרגיש טוב בבית, מה נותן לכם ביטחון בבית,

מה יספק לכם תחושת נינוחות. ברגע שנשקף זאת לעצמנו ונעשה קודם כל סדר בראש

בעבר ובהווה שלנו, נוכל לשתף את בן / בת הזוג שלנו ולייצר שיח של קירבה והבנה

ממקום של אמפתיה וחברות מתחשבת.

כמובן שהאידיאל הוא ששני בני הזוג יעשו את החשיבה הזו בינם לבין עצמם ואז ישתפו

את בן/ בת הזוג, אבל אם אין רצון, מספיק שרק אחד מבני הזוג יעשה את עבודת

ההתכווננות הזו, כדי לייצר שיח בלב פתוח.

2.טיפ שני- כולנו שותפים

את זה למדתי מאישה מאוד חכמה שהשתתפה בסדנה שהעברתי לנשות המגזר החרדי

בהר נוף בירושליים. היא אמרה לי ש- 12 ילדיה לא "עוזרים" לה בבית. "לי אין עוזרים,

יש לי שותפים". "אף אחד לא עושה לי טובה כשהוא מסדר או מנקה את הבית ולכן

את צריכה להפסיק לבקש שיעזרו לך". והיא המשיכה...."כולנו גרים בבית הזה

ועל כולנו חלה מחוייבת לתרום את חלקנו למשימה, כדי שיהיה לנו נעים לחיות

בתוך הבית ובינינו".

וואוו... אחרי השיחה הזו, השתנו לי הרבה דברים בראש. להגיד לכם שזה כבר עבד

כמו קסם מרי פופינס וכולם הפכו בין יום שותפים במקום עוזרים? לא.. אבל משהו בהבנה

שלי השתנה וברגע שאני מבינה את הדברים לשורשו של עיניין, יש לי יותר יכולת ומודעות

להעביר את המסר בצורה נינוחה ולא עצבנית.

אז מה בכל זאת אפשר לעשות?

3.טיפ שלישי- טבלת משימות לילדים

הכינו טבלה ובה כיתבו את משימות הבית שהילדים יכולים להיות שותפים בהם כמו:

ריקון מדיח, ריקון אשפה, להוריד את הכלב, טיאטוא ריצפה. חישבו על המשימות

בהתאם לגילם וליכולת שלהם. אל תגזימו ביותר מידי משימות. ברגע שילד עשה את חלקו,

הוא מקבל מדבקת סמיילי בטבלה. בסוף השבוע, בארוחת שישי, ניתן לשבח את הילדים בחיזוקים

ובמילה טובה על כך שהם היו שותפים נהדרים השבוע. כשמתחיל שבוע חדש,

אפשר להחליף במשימות.

עד כמה שזה קשה, חשוב לשנות את התדר שיש לנו מול הילדים ולעבור מתדר של כעס

על הנושא לתדר של הבנה. לרוב "אני מסדר כדי שאמא לא תכעס עליי",

או "אני מנקה פה כי אמא חוזרת הביתה ולא בא לי שתצא עליי ב- 100 קמ"ש.

וזה הצד השני של המטבע בסיפור ההפחדה שלי של הבוגונוויליה.

בתכלס כולנו יודעים שהפחדה לא עושה עבודה אמיתית ובריאה.

מה שכן עושה את העבודה הוא שהילדים יבינו את החשיבות והמשמעות של הסדר והנקיון

ולא שיעשו את זה כדי לרצות אותנו. כלומר, במקום שאני אתעצבן על הבנים שטיפטפו על האסלה

בזמן שעשו פיפי, אני יכולה להסביר שאנו הבנות בבית, יושבות על האסלה וזה לא נעים לנו

לשבת על פיפי.

אם אנחנו נבין והילדים שלנו יבינו שלעשות משהו בשביל הקרובים אלינו זה מעשה של

התחשבות שמקרב בינינו אז אנחנו לגמרי בדרך הנכונה. אגב, גם אם הילדים, חשוב לקיים

שיח כדי להבין מהו בית בשבילם, מהו סדר בשבילם, איך בלגן משפיע עלייהם.

תנו להם גם מקום לדבר על הדברים ותתפלאו לגלות רבדים שלא ידעתם על הילדים שלכם

בנושא הסדר והארגון.

4.טיפ רביעי- חלוקת תפקידים בין בני הזוג

אחרי שהבנו מאיפה כל אחד מגיע ומהי תפישת "הבית" של כל אחד מבני הזוג, הגיע הזמן

לעשות סדר בחלוקת התפקידים בין בני הזוג. כיתבו את כל המשימות: לקנות אוכל, להעיר את הילדים בבוקר, להכין להם סנדויצ'ים, לשים מכונה, לקפל כביסה, לטפל בחשבונות, לקחת את הילדים לחוגים,

לעשות קניות, להביא דואר......

לחלק את המשימות היומיומיות האלו לפי אוהב ולא אוהב. לדוגמא, אני לא אוהבת

לאסוף דואר מהתיבות במרכז המושב ולעמרי אין בעיה לעשות זאת כך שזו המשימה המוגדרת שלו

בעוד שאני עושה דברים אחרים כמו לעשות קניות אונליין בשופרסל.

לכן חשוב שתחלקו את המשימות לפי מה שאתם יותר אוהבים לעשות.

5.טיפ חמישי- צרו תשתית חדשה של סדר בחפצים האישיים שלכם

חלקכם מכירים את הפעילות שאני מנחה ומי שלא, זה הזמן לספר לכם שבעבודתי את מלמדת אנשים ומשפחות איך לדייק את המרחב בו אנחנו חיים כדי לייצר בית נעים, מאוורר, מסודר ופרקטי.

אני בעיקר מנחה סדנאות ומעבירה הרצאות בתחום ונותנת ללקוחותיי מגוון כלים וטיפים בנושא,

כדי שכל אחד ואחת יוכלו לייצר את התשתית הזו בבית ולשמר אותה לאורך שנים.

יצירת התשתית תלוייה רק בנו ורק אם את ואתה, תעשו את התהליך, רק אז זה יקרה

ותיווצר התנהלות חדשה בבית. שיטת הסידור אותה אני מלמדת הינה בהשראת שיטת הסידור

היפנית של קון- מארי אותה למדתי בניו- יורק מהמאסטרית עצמה.

עם השנים לקחתי על עצמי להתאים את השיטה לבית הישראלי, לתרבות ואף למערכות היחסים

שלנו בבית הישראלי והתוצאות מדברת בעד עצמן. מלא משפחות הצליחו לעשות

את השינוי ואת המהפך בבית שלהם וזה משמח אותי מאוד שתהליך מסוג זה משפר בצורה משמעותית

את האוירה והאנרגיה בין כל בני הבית. כמו שמישהי אמרה לי פעם שהעבודה שלי היא לגמרי שלום בית.

אז כמובן שהקרדיט הגדול מגיע לאלו שמחליטים לצאת לתהליך מסוג זה,

ואני שם במעטפת מספקת את הכלים, ההבנה והתמיכה שתהליך מסוג זה מצריך.

חשוב להבין שהרצון לעבור תהליך משמעותי שכזה לא צריך להיות ברצון של שני בני הזוג.

מספיק אחד לטנגו במקרה הזה. כי תהליך הסידור הינו תהליך אישי.

כשהחלטתם לצאת לדרך ,עליכם להבין שהמסע הוא שלכם ללא תלות בבן או בבת הזוג.

ובמידה וגם הצד השני בעיניין, מצויין!

אבל אם אתם סולו בדבר,לכו על זה בלב שלם, ואל תתנו ל ״תירוץ״ שאתם לבד בסיפור,

לשתק ולהשאיר אתכם באיזור הנוחות, שהפך כבר ממזמן להיות מאוד לא נוח.

איך זה אפשרי רק אחד לטנגו?

כי התהליך הוא קודם כל על החפצים האישיים שלכם. הבגדים רק שלכם, הפיצפקעס שלכם,

הניירת שלכם, הספרים שלכם החפצים הסנטימנטליים שלכם בלבד. ברגע שתדייקו

את כמויות הציוד שלכם, ברגע שתשחררו את המיותר, ברגע שתשאירו את מה

שאהוב ובשימוש, ברגע שתארגנו ותסדרו לפי השיטה, תרגישו שיחרור אמיתי, אוורור, קלילות,

שמחה בלתי מוסברת, כאילו יש לכם יותר חמצן בריאות ושמחה בנשמה, וכשזה קורה,

זה מקרין לכל הסובבים אתכם וזה עובד כמו מגנט. פתאום גם מי שלידכם, רוצה גם ומתעורר

כי כולנו רוצים להיות מאושרים! אבל זיכרו, אין פה משחק! אל תזייפו את שמחת הסדר,

תיהיו צנועים בתהליך, תעבדו בשקט, אל תתרברבו. אפשר כן להשוויץ בארון שלכם לדוגמא

שהוא פתאום מסודר, אבל שהכל יהיה אמיתי, מבלי מניעים נסתרים.

עוד דבר שחשוב להבין, אנחנו לא ״כופים״ את התהליך שלנו על אף אחד או אחת.

זו הטעות החמורה ביותר,״לכפות״ את רצונינו על בן או בת הזוג שלא מעוניינים להיות חלק מהתהליך.

ודבר אחרון, אל תעשו סדר לצד השני למה הכוונה? אל תמיינו להם את החפצים,

אל תחליטו מה הם צריכים ומה לא, אל תזרקו להם דברים לפח, אל תתעסקו איתם בקיצור!

כבדו את החפצים שלהם, וכמה שהם מטריפים אתכם, תניחו להם בשקט!

תחזירו את התהליך אליכם, כי אם תלכו אליהם אז התבלבלתם בדרך.

6. טיפ שישי- שתפו את בן הזוג בתהליך, בחפצים הקשורים לשניכם

אחרי שסיימתם לעשות סדר עם החפצים שלכם, תגיעו לחפצים המשותפים של בני הבית.

זה הזמן לשתף את בן/ בת הזוג. שאלו אותם ״איפה נראה לך, יהיה המקום הכי טוב,

שנאחסן את הסירים האלו לדוגמא.

אם תעשו זאת, כולם מרגישים שותפים בקבלת ההחלטות ושלא הנחיתו עלייהם גזירה מלמעלה.

וגם אם החלטתם לבד לאן להחזיר חפץ מסויים,כי גם זה קורה, אל תשכחו ליידע את בני הזוג.

אל תצפו מהם לדעת באופן טלפתי איפה מאחסנים או לאן מחזירים את הדברים,

כי מה ש- לכם נראה טריוויאלי, לאחרים הוא לא, ואגב זה תקף גם לגבי ילדים בבית.

לסיום חשוב לי לציין שאין לי נוסחת קסם שתשים סוף למריבות האלו בבית אבל אני רוצה להאמין

שאם ניישם את הטיפים שפירטתי ונבין מאיזה בית אנו הגענו,לאיזה בית אנו שואפים להגיע,

ונדבר בצורה גלוייה ופתוחה עם הילדים ובני הזוג שלנו אין סיכוי שלא נצליח לייצר שינוי.

סדר צריך לטפח בצורה מדוייקת. צריך להבין את השריטות שלנו לעומת הקשיים של בני הזוג.

וכמו כל דבר בחיים, כל שינוי מצריך תהליך וגם פה אנו עוברים תהליך קודם כל עם עצמנו,

ורק אז עם בן או בת הזוג והילדים.

סדר וארגון הינם דפוסי התנהלות, דפוסי התנהגות שעיצבנו לעצמנו במהלך השנים

ולא ניתן לשנות אותם לא ביום, לא בחודש ולפעמים גם לא בשנה. אלו שינויים שלוקחים זמן,

אבל ברגע שנשתף את ההרגשה שלנו ללא כעס, ללא שיפוט, ללא ביקורת,

ברגע שנבחר לפתוח את דלת הבית ולחבק את הילדים שלנו קודם כל

במקום לשאוג עלייהם כשהבית הפוך, רק אז משהו ישתנה....

אני יודעת שזה קשה וזה מכעיס וזה מעצבן אבל אין דרך אחרת. אין קיצורי דרך ואין פתרונות פשוטים ומהירים. יש לנו הזדמנות לצמוח מזה ועלינו לזכור שהמטרה של כולנו משותפת כי שורה תחתונה

כולנו רוצים לחיות בבית שמח עם אוירה טובה.

אז אם אהבתם את מה שכתבתי, אני ממליצה לכם להצטרף לסדנאות שלי,

להאזין לפודקאסט שלי ובכלל לכתוב לי מה חשבתם על הפוסט ומה עובד לכם אצלכם בבית.

באהבה ממני,סיון

לסרטון הזה אני קוראת "עימנואל תפוס את הבגד" למה? בשביל זה תצטרכו ללחוץ פליי.

אז צירפתי לכם סרטון מתוך ההרצאה שלי "סוד הסדר היפני" ואם אתם עובדים בחברה,

קשורים למתנס קהילתי או מחוברים /עובדים במקום שנוהג להביא הרצאות ,

אז זה הזמן שתכירו ותזמינו אותי להרצות אצלכם כי זו לא עוד הרצאה שעוברת ליד האוזן

אלא הרצאה מדהימה, מעניינת, מצחיקה שתגרום לכם פשוט לעשות מהפך בבית.

ההרצאה מתאימה: לחברות, ארגונים והיא בדיוק מה שאתם מחפשים ליום האישה

ולפסח שמתקרב ומגיע לפרטים נוספים לחצו כאן

האזנת כבר לפודקאסט שלי " למה לא מוצאים שום דבר בבית הזה?"

הפודקאסט מופיע גם בספוטיפיי, אפל פודקאסט, אמזון מיוזיק, וגוגל פודקאסט.

הזינו בשורת החיפוש למה לא מוצאים שום דבר בבית הזה, והפודקאסט יעלה לכם עם כל הפרקים.

הצטרפת כבר לקבוצת פייסבוק שלי?

אם אהבתם את הפוסט ואתם רוצים להמשיך להיות מעודכנים בכל הערוצים והסרטונים שלי,

אני מצרפת את כל הקישורים: לעקוב אחרי באינסטוש ובפייסבוק, להירשם לערוץ שלי ביוטיוב

וכמובן לקבל לפני כולם את הניוזלטר השבועי שלי כדי שלא תפספסו דבר.

אינסטוש- לחצ/י כאן

פייסבוק- לחצ/י כאן

יוטיוב- לחצ/י כאן

לניוזלטר- לחצ/י כאן