איך מתמודדים עם הבלגן בבית (בעיקר בחופשים)

סיון גונן מקימונו, על בלגן בבית בחופשים

אני מוצאת את עצמי

יושבת סביב השולחן במטבח.

דקה לעצמי בתוך הכאוס,

שנקרא סוף אוגוסט,

כאשר יש ילדים בבית.

שולחן האוכל עמוס בכלים ואוכל,

השייש עמוס בכל טוב,

בקבוקים, תבלינים וכו׳.

המיטות בחדר הילדים הפכו לאוהל.

ז״א שאם אני מחפשת כרית

או שמיכה אחת לרפואה בבית,

זה המקום למצוא אותה.

ערימות של כביסות נערמות

ליד המכונת כביסה.

בכל מיני מקומות בבית,

אני מוצאת דברים מוזרים,

שאין לי מושג איך הגיעו לשם.

או שבעצם יש לי מושג איך הגיעו לשם.

הפעם, באמת שהילדים שלי

התעלו על עצמם.

למשל יוגורט עם כפית בחדר השירותים,

טושים ללא פקק על הסדין של המיטה שלי,

עוגה שלמה נגוסה מתחת ללול של אלי,

ועוד כל מיני הפתעות.

שלא נדבר על החצר שניראת,

כאילו סופת הוריקן עשתה פה איזה סיבוב

והמשיכה הלאה לבית אחר.

בקיצור, הבלגן נוכח ביג טיים אצלנו בבית.

אבל חברים, כדי לעבור תקופות עמוסות,

בשפיות ובחמלה לעצמנו,

יש כמה תובנות שחשוב לזכור

בעיקר ברגעים אלו.

1. בית שגרים בו, נחים בו, משחקים בו,

אוכלים בו, הוא לא בית מרקחת.

לכן, זה טבעי לגמרי שנחווה בלגן,

בסיומו של כל יום ובמהלכו.

על אחת כמה וכמה בחופש הגדול

כאשר מאוד חם בחוץ,

והבית במקרה זה

מהווה את המפלט הממוזג האולטימטיבי.

2. הבלגן הוא חלק מהחיים שלנו.

וכמו שאני אומרת בהרצאות שלי,

בלגן אפילו חיוני לחיים שלנו,

כי הוא גורם לי להכניס יותר דיוק.

גורם לנו להבין מה לא עובד.

להבין שיש הפרה באיזון במרחב,

הפרה שלא נוחה או נעימה לי,

ואז נוצרת הזדמנות,

לדייק את המרחב סביבי.

3. אסור להלחם בבלגן!

אסור לתת לו לנהל אותנו

ולהוציא אותנו מאיזון על גבול הטירוף.

(למרות שאם יד על הלב

קרה לי כמה פעמים במהלך החופש

שהרגשתי שאני מאבדת את זה לגמרי).

כשאנו מרגישים כשיש כאוס סביבנו,

קחו כמה נשימות עמוקות ואמרו לעצמכם:

"זה רק מצב זמני".

4. יש בחיים תקופות של בלגן.

כלומר בחגים בסופי שבוע, נחווה יותר בלגן.

בתקופות שבהן השיגרה נוכחת,

בנחווה יותר סדר וארגון. ב

ברגע שנקבל את הריתמוס הזה,

יהיה לנו יותר קל עם עצמנו.

5. בלגן זמני זה לא חזרה למצב הקודם

למה הכוונה?

גם בתים שעברו תהליך סידור משמעותי,

כמו שאני מלווה בייעוצים שלי,

יחוו, כמו כולם , בלגן.

אבל ברגע שלקחנו על עצמנו,

לעבור תהליך מהשורש,

ויצרנו תשתית "שלדית" לסדר וארגון בבית,

אז גם אם נחווה בלגן,

אין זה אומר שחזרנו למצב הקודם.

6. מאפסים את הבית במהירות

כשיש תשתית של סדר וארגון בבית.

כלומר, הזמן שייקח לי כדי להחזיר

כל דבר למקומו,

הוא משמעותית הרבה יותר קצר,

מבית שלא עבר תהליך סידור.

7. לקבל את המצב העכשווי של הבית,

ולהבין שאנחנו ההורים,

עושים את המיטב,

בכל שלב ולפי היכולת העכשיוית שלנו.

אם ישנה הבנה שבחופשים,

בחגים ובסופי שבוע,

הבית נוטה יותר להתבלגן,

אז יהיה לי יותר קל,

לשחרר את הרצון לסדר כל הזמן.

ורצוי להשקיע את הזמן הזה,

בזמן איכות עם הילדים.

ואז שהבית נרגע,

לנצל את הזמן להכניס קצת סדר לבית

ושוב בהתאם ליכולת.

ולא להתחיל לרוקן ארונות,

ולעשות סדר מטורף ב 10 בלילה שכבר אין כוחות.

8.לחשוב יצירתי.

חברה שלי סיפרה לי,

שהיא יצרה מין טבלת התנהגות לילדים בחופש,

שאחד הפרמטרים לקבל מדבקה לציון לשבח,

הוא עזרה בסדר וארגון בבית.

עבד פלאים עם הילדים שלה,

שעזרו לה בסוף היום

״לעשות פס״ ולסדר בבית.

9. לא להתרגש.

הסוד להתמודדות הוא איך אנחנו מגיבים לבלגן.

אני יכולה להגיד לכם,

שהיום אני כבר לא רבה עם הבלגן.

כשהוא מופיע אני לא מתרגשת,

(אולי קצת, יש לי עוד דרך).

אני מבינה שהוא כנראה התגעגע.

אני מרשה לו להשאר אצלי

לאיזה קפה או שניים.

ושהרוחות יירגעו,

אדייק את הסדר שוב ואפרד ממנו באהבה.

10. גמישות זה הסיפור.

אני מאמינה שעל מנת ליישם,

את השיטה היפנית לסידור הבית,

אין צורך להיות יפני.

חשוב להיות גמישים עם עצמנו.

שיטות נועדו לעזור לנו ביישום ,

לתת לנו קו מנחה, שלד.

בסוף כל אחד ואחת מאיתנו

צריכים להתאים כל שיטה באשר היא,

לאורח החיים שלנו

ולצרכים האישיים והפרטיים שלנו בכל בית.

איך אתם מתמודדים עם הבלגן בחופשים?