• סיון גונן

סדר במסמכים זה סדר בחיים!

עודכן ב: פבר 2






לפני שבועיים עמרי ביקש ממני

את תעודת הנישואים שלנו.

בדיוק טיפל במשימות ביוקרטיות,

והיה צריך להציג תעודה זו.

נגשתי לקלסר הניירת,

ושלפתי לו את התעודה,

בדיוק ב- 5 שניות על השעון.



כשבוע לאחר מכן,

אחות בית הספר מתקשרת אליי,

ומבקשת ממני לבדוק אם,

נווה קיבל חיסון מסויים.

ניגשתי אגב, לאותו קלסר,

שלפתי את הפנקס חיסונים שלו,

ותוך 10 שניות היא קיבלה תשובה,

שאכן חוסן- הכל רשום.




עכשיו, אם אתם חושבים שכל חיי,

הייתה לי שליטה מוחלטת על הניירת:

של הבית, של העבודה, של המשפחה,

אז הרשו לי לספר לכם,

שלא כך היה המצב.

אם היה צורך למצוא מסמך מסויים,

ידעתי ששמרתי אותו,

אבל איפה?

זה כבר סיפור אחר.




ואז התחלנו בחיפושים,

ועם החיפושים מגיעים,

הלחץ, העצבים, המריבות,

"איפה שמת את זה?"

"למה את נוגע לי בדברים?"

והחיפושים האלו שורה תחתונה

נורא מעצבנים,

ומבזבזים לנו בהרבה מאוד זמן,

הרבה מאוד אנרגיה,

והרבה מאוד כסף.

תחשבו על הוצאות שלנו,

שלא תייקנו, שלא שמרנו,

ואין תיעוד ואי אפשר להזדכות,

על ההוצאות.




תחשבו על אחריות של מכשיר שאין לנו,

ואין עם מי לדבר ברגע שלא שמרנו.

וכמה מעצבן שמסמך חשוב נעלם,

וצריך עכשיו לרדוף אחרי כמה אנשים,

כדי להוציא אחד חדש.




המצב הזה פשוט,

מסרבל לנו את ההתנהלות,

מקשה עלינו לטפל במשימות,

ונותן לנו תחושה,

של חוסר שליטה על החיים שלנו.




הרבה מהאנשים שפונים אליי,

מעלים את סוגיית הניירת:

"יש לי כל כך הרבה ניירת",

"יש לי כל כך הרבה קלסרים",

"אין לי מושג מאיפה מתחילים,

"ואיך עושים סדר בכל הבלגן"?.




ואכן, אחת הבעיות העיקריות שלנו,

בנושא הניירת והתיוק הוא:

שמרב שאנחנו מנסים

להיות מסודרים ובשליטה,

אנחנו פשוט לא מוצאים,

לא את הרגליים ולא את הידיים.




אנחנו חושבים שאם נפתח,

לכל קבוצת ניירת- קלסר

ונשים כל דף בשמרף,

אז זה מה שייתן לנו הפתרון

וכל הניירת תיהיה מסודרת.

אבל אז, כשצריך מסמך מסויים,

אין לנו מושג באיזה קלסר תייקנו אותו,

ומי בכלל מוצא את הקלסר,

בערימת הקלסרים האין סופית שיצרנו?

וגם איזה שם נתנו לקלסר?




בעיה נוספת היא מקום אחסון הניירת.

למה הכוונה?

חלקנו עורמים את הניירת,

לדוגמא, על השולחן במטבח.

ואז מנסים כמה שיותר להתרחק,

משולחן זה שכרגע הפך,

לאנדרטת הבירוקרטיה שלנו בבית.




ואם יש לנו משרד בבית,

או חדר עבודה,

אז בכלל השולחן הפך להר ניירת,

וכל שנותר לנו לעשות,

הוא לסגור את החדר ולא להכנס אליו.




אבל אני יודעת,

שאתם יודעים שזה לא הפתרון,

ובהרבה בתים אלייהם אני נכנסת,