.png)
היום אני רוצה לכתוב לכם על נקודה רגישה ומאתגרת עבורי, ואני מאמינה שיכולה להיות רגישה ומאתגרת בשביל רבים מאיתנו.. לרוב, אני כותבת לכם על נושאים הקשורים בסידור וארגון הבית ועל חיי היום יום שלנו בתוכו, אבל אל לנו לשכוח שיש ברשותינו עוד איזורים/ חללים/ רכוש שלא נמצאים בביתנו וגם שם, נושא הסדר, הארגון והנקיון אינו פחות חשוב מהבית. לפי הכותרת שלי אתם יכולים לנחש שהיום אני הולכת להתייחס לאוטו שלנו.
כן….המרחב על הגלגלים שבלעדיו לא היינו יכולים להסתדר אפילו לא יום אחד, אבל משום מה, המרחב הזה, שכה נדיב אלינו, מספק לנו נוחות, מזגן, מוזיקה ומנייד אותנו ממקום למקום, דווקא בו אנו מרשים לעצמנו ״להשתחרר״ ולשחרר פסולת בצורה שלא היינו מעיזים לעשות בבית שלנו.
אנו מרשים לעצמנו ולילדים שלנו ללכלך, לבלגן, לא להחזיר חפצים למקום עד שזה מגיע למצב קיצון… עד שכוסות הקפה עם שאריות החלב שתסס כבר מזמן יצר ריח בילתי נסבל ….. עד שהמושבים והשטיחונים התמלאו בליכלוך של חול ים ושאריות אוכל, ובכל תא בדלת או ליד תיבת ההילוכים אפשר למצוא הפתעות כגון: קליפות בבנה, מגבונים וטישו משומשים, שאריות במבה, אריזות חטיפים ריקות בקיצור.. מה לא…
ולכן במקום שניסע באוטו נעים ומסודר, אנו נוסעים באוטו שנראה כמו האוטו של משה אופניק ברחוב שומשום (ולצעירים שבחבורה, תעשו גוגל שנייה ותוכלו להבין על מה אני ומדברת כי משה אופניק זו אישיות). עכשיו, להורים שבחבורה… מכירים את זה שהאוטו חוזר מניקוי ויש לנו רצון עז להשליט דיקטטורה ברכב מנקודה זו והלאה?. יש לנו רצון להחליט שמהיום והלאה לא אוכלים, לא שותים, לא נוגעים בשום דבר וזו על מנת להנציח את הרגע הנדיר הזה לנצח נצחים? מוכר לכם?
אז לכל אלו שהסיפור מוכר להם, אני רוצה לחדד משהו בנושא…נכון שיש את הרגע הזה שהילדים שמים לב שהאוטו חזר מניקוי והם מציינים זאת בפנינו כמה הוא נקי? זה רגע מאוד נחמד, הזיהוי שלהם למצב. טוב…בואו נודה בזה, גם זבוב היה שם לב להבדל בין שני מצבי הקיצון הללו…
אבל עדיין זה רגע מכונן, ההוקרת תודה של הילדים לנקיון לצד הרצון שלנו לייצר הרגל חדש של לא לעשות באוטו כל פעולה אחרת מלבד להיות חגורים ולשבת. אבל לצערנו, הרגע הזה מחזיק זמן מאוד קצר…כי בואו נדבר על זה רגע, מה אתם מעדיפים? לנהוג כאשר הילדים ברקע צורחים, רבים, בוכים
והאוטו יישאר נקי, ובסוף הנסיעה נרגיש שאנחנו צריכים ללכת לאישפוז? או שכל ילד יהיה עסוק בחטיף שלו ונוכל לנהוג ברוגע ובאווירה טובה ובמקום שאנחנו נלך לאישפוז, האוטו יצטרך באיזשהו שלב נקיון יסודי?…
אני כמעט משוכנעת שאופציה השניה תיהיה הפופולארית מבין השניים עם כל כבוד לסדר ולניקיון.
אבל…עדיין יש לי כמה טיפים מעולים, שיעזרו לכם, לא להפוך את האוטו שלכם לאוטו משה אופניק,
מה שיאפשר לכם לנסוע באוטו נעים ומסודר לאורך זמן….
טיפ ראשון- חבילה של שקיות אשפה ממליצה לכם בחום רב, לשים גליל של שקיות אשפה בתא הכפפות ושתיהיה שקית פתוחה בשלוף בכל נסיעה בעיקר אם יש ילדים באוטו. את כל הליכלוך שנוצר במהלך הנסיעה, שמים כבר בשקית ולא נותנים לליכלוך להתפזר לכל עבר. בסוף הנסיעה,אנו עושים סריקה בכל האוטו. תתפלאו לגלות שתמיד יש עוד לכלוך שנפל ולא נזרק היישר אל הפח. גם אם אנו נוהגים, אין לנו יכולת לשים אשפה בשקית במהלך הנסיעה ולכן בסיום הנסיעה, זה הזמן לאפס את האוטו ולנקות אותו מלכלוכים שלנו וליכלוכים שהתפספסו.
טיפ שני-חבילת מגבונים חבילת מגבונים באוטו זה must. מגבונים סוגר פינה למלא דברים: ידיים מלוכלכות של הילדים, פתאום צריך לקנח את האף ואין נייר, לנקות סימני רגליים על המושבים מהילדים, לנקות שמשה קידמית, לנקות קפה שנשפך על החולצה. ועוד… אני בסוף נסיעה נותנת לילדים מגבון כדי לנקות את כל הסימנים של הנעליים מהמושבים.
טיפ שלישי- שמיכה או מגבות בבגאז׳ אין דבר יותר מעצבן מלחזור מהים ולהרטיב את המושבים מבגד ים רטוב. לא תמיד אנו מחליפים לבגדים יבשים ולכן אם יהיה לנו משהו לשבת עליו שימנע את הרטבת המושבים, נמנע מריח לא נעים ונשמור על האוטו.
טיפ רביעי- לרוקן את האוטו מציוד חזרתם מהים, חזרתם מחופשה, חזרתם מיום עבודה…רוקנו את האוטו מציוד… בקשו מהילדים לרוקן את הציוד.. עשו הכל, רק אל תשאירו ציוד באוטו..כשמשאירים ציוד באוטו, הוא נוטה להישאר לאורך זמן.. בגדים רטובים נוטים להסריח, אוכל נוטה להירקב וגם אנו יכולים לחפש משהו שעות בבית ולשכוח שאותו דבר נמצא בכלל באוטו כי שכחנו לפרוק אותו.
טיפ חמישי- האוטו אינו מחסן הסעיף הזה מתקשר לסעיף הקודם אבל ארחיב טיפה.. יש לנו נטיה לאחסן דברים באוטו. זה לא בהכרח קשור לחפצים ששכחנו לפרוק מהאוטו. זה קשור לחפצים שאולי אנו רוצים לתרום, רוצים לתת, רוצים לשים בבית שלנו אבל משום מה, הם נשארים באוטו. ואז, כאנחנו רוצים לעשות קניות, לשים עגלה של תינוק, אין מקום כי יש ציוד באוטו.. לכן, חשוב שהאוטו יהיה ריק מציוד לא הכרחי. אני מקפידה על בגאז׳ ריק ושיהיו בו רק דברים שהם תמיד נחוצים כמו בוסטר של הילדים או שקיות לסופר שיש לי באוטו אבל זה הכל אצלי … תחשבו מה אתם חייבים שיהיה באוטו, ומה שאין בו צורך פשוט להוציא.
זכרו שנהיגה כיפית זו נהיגה נוחה, נעימה מבלי הסחות דעת של ריבוי חפצים ודברים סביבנו. כמו בבית, ברגע שעמוס ודחוס יש אנרגיה אחרת במרחב שמשפיעה עלינו והעומס חודר אלינו ועל אחת כמה וכמה כשאנו נמצאים במרחב מוגבל ומצומצם כמו האוטו ולפעמים עלינו לשהות בו
כמה שעות רצופות.. ולכן חשוב שניתן למרחב הזה יחס ותשומת לב. ושוב, שלא תבינו אותי לא נכון, האוטו שלנו רחוק מלהיות בית מרקחת ביום יום אבל אני מקפידה על 5 הטיפים שנתתי לכם אוירה נעימה בנסיעה. אז מאחלת לכולנו נסיעה נעימה, מסודרת, זהירה ובטוחה.
"שנה חדשה ארון חדש"- בשנה הזו תוכלו לסיים עם הבלגן בארונות אחת ולתמיד!
הכירו את קופסאות הקימונו שלנו שיכניסו לכם סדר שלא הכרתם מעולם
הזינו בקופון הנחה שנהטובה וקבלו 10% על רכישה בחנות האונליין של קימונו
הצטרפת כבר לניוזלטר שלי? להצטרפות לחצ/י כאן
עוקבת אחריי באינסטוש לטיפים מעולים בסידור וארגון? לחצ/י כאן ותישאר/י מעודכנת תמיד.
ומה עם ערוץ היוטיוב שלי? שם תמצאי מגוון סרטוניים ייחודים בנושא. לחצ/י כאן להצטרפות.