• סיון גונן

כל הטיפים שצריך לדעת לחופשה מושלמת בסיני


מישהי שוכבת מול הים הכחול בסיני
כל הטיפים החשובים והקטנים לחופשה גדולה מהחיים בסיני

לפני שאתם מתחילים לקרוא, שבו בנחת, תכינו קפה/ תה ותנו לי לספר לכם

את כל הדברים שאתם צריכים לדעת על חופשה בסיני.

כמעט 20 שנה חלפו, מאז שהייתי בסיני בפעם האחרונה. באותה תקופה, גרתי באוסטרליה

ובאתי לביקור בארץ עם כריס שבזמנו היה חבר שלי, וכיוון שהוא היה חובב שנירקולים וצלילות הייתי חייבת להכניס את סיני ללו"ז של הביקור שלנו בארץ.

אממה... בדיוק כששהינו בראס השטן, היה פיגוע דיי גדול בדהאב, וזו בעצם היתה

הפעם האחרונה שלי בסיני.

מאז, סיני וכריס הפכו להיסטוריה אבל עם השנים, עמרי ואני דיברנו על סיני לא מעט. for the record עמרי/ דובי ואני (שלא תתבלבלו כי דובי זה השם חיבה של עמרי),

עבדנו ביחד המועדון צלילה באילת, מרינה דיוורס - שם הכרנו.

אני עבדתי בדלפק הצלילה, ודובי היה מגיע בחופשים להדריך צלילות.. כך ש- ים סוף, צלילות ושנורקלים, זו אהבה של שנינו עוד מימי ההיכרות שלנו

אבל אנחנו כמו הרבה אנשים, פחדנו לעשות את הצעד הזה, לחזור לסיני, ועוד עם הילדים…. "הימים עוברים והשנים רצות" (כמו שאברהם טל שר) וכל פעם שאני מסתכלת

ימינה או שמאלה, אני רואה עוד אנשים ועוד משפחות נוסעות לסיני. לפני חצי שנה אמרתי לדובי, "זהו ,לא מעניין אותי, אנחנו נוסעים לסיני עם הילדים". "בא לי להעמיס את הילדים על האוטו ולצאת לחופשה עם כמה שפחות לוגיסטיקה ובמחיר אטרקטיבי במיוחד ויש רק מילה אחת שעונה לקריטריונים האלו והיא- סיני". הבנתי שעד שלא נעשה את הצעד הזה, נמשיך לפחד. אבל רגע, שלא תחשבו שאני כזו גיבורה. במהלך החצי שנה מהזמן שסגרנו את המקום ועד לזמן החופשה, היו לפחות 3 פעמים שכמעט ביטלתי את החופשה מחשש למצב הבטחוני… מזל שלא עשיתי זאת בסוף! אז זהו, נוסעים לסיני… ופרט שולי, אין לי דרכונים בתוקף לנווה ואביב. הדרכונים החדשים לא הגיעו, אז הוצאתי להם דרכונים זמניים (לא נורא - 205 ש"ח לילד). 1. טיפ ראשון- טיפ לנוסעים עם חברים אם אתם נוסעים עם חברים, סעו עם חברים שמשדרים אתכם על אותו גל ופה אסור להתפשר כי זה לגמרי יכול להרוס חופשה אם לא מדייקים. אם אתם נוסעים לחופשת משפחות חשוב שהילדים יסתדרו, שיהיה להם כיף ביחד ושהם יכולים להעסיק את עצמם מבלי לתפעל אתכם ולהתלונן "שמשעמם להם", ואתם ההורים פשוט תוכלו לנוח ולהירגע.

אנחנו היינו שתי משפחות כאשר הילדים ואנחנו המבוגרים חברים טובים ורגילים אחד לשני וזה פשוט היה נהדר וכיף. חשוב לוודא ש-וייב החופשה תואם את המשפחה שנוסעת אתכם. אנחנו למשל

נסענו עם חברים, שמראש רצו מה שאנו רצינו בטן-גב מבלי אטרקציות, ולשהות

באותו מקום ולספוג את האוירה. כשההורים מתואמים ב-וייב החופשה זה עושה את החיים להרבה יותר פשוטים וגם אם

הילדים אומרים באיזשהו שלב "משעמם לי", הם יודעים שעליהם למצוא פיתרון בעצמם. והאמת- שלא שיעמם להם בכלל כי במקרה שלנו ושל החברים, הילדים יכולים להיות

כל יום וכל היום בים.

לכן, אם אתם רוצים אטרקציות, פארק מים, סיורים מודרכים וכו', תוודאו שאתם נוסעים

עם חברים שרוצים גם את אותו הדבר.

2. טיפ שני- צ'ק ליסט מסודר

אז אם יצא לכם להכיר אותי, כבר הבנתם שבלי צ'ק ליסט אני בכלל לא מתחילה להתארגן.

לשם כך, הכנתי לכם צ'ק ליסט עם כל הדברים שאתם צריכים לסיני.

כמובן שחלק מהצ'ק ליסט מתייחס גם לאביזרים של ילדים.

אם אתם נוסעים ללא ילדים, התעלמו מהסעיפים הקשורים לילדים. לצ'ק ליסט המהמם של קימונו

לחופשה בסיני לחצו לחצו כאן

3. טיפ 3 - שלב אריזת הבגדים

א.כמה אורזים להבדיל מכל חופשה אחרת חופשה בסיני לא מצריכה הרבה בגדים בכלל. תחשבו על זה שלרוב אתם עם בגד ים ורק בערב ובבוקר כשהולכים לאכול משהו, שמים איזה בגד קליל ואוורירי. אני ארזתי עבורי בגדים לכל יום והשתמשתי בחצי מהכמות. להבא אבחר 3 שמלות קלילות בלבד וזהו. לילדים כן הייתי ממליצה חליפת סט לכל יום למרות שגם הם לרוב נמצאים עם בגד ים. אם אתם נוסעים לסיני בחודשים החמים, אין צורך להביא משהו ארוך למידה שיהיה קר זה מיותר, כי אף פעם לא קר. אם אתם חוששים מיתושים או משמש חזקה אז אפשר לקחת חולצה דקה ארוכה הכי אוורירית שיש כמו חולצות ומיכנסי סיני שאגב, אפשר לרכוש גם שם במידה ואין לכם. ב. במה אורזים אני אורזת רק במזוודות וגם אם יש ארון בחדר, הבגדים נשארים במזוודה. המזוודה היא ארון נייד אולטימטיבי וכאשר אנו מארגנים את הבגדים בשיטת הטור- אחד אחרי השני (כמו שאני מלמדת) ולא בשיטת המגדל- אחד על השני,אנו רואים הכל ויכולים לשלוף כל בגד בקלות ובזריזות. תוכלו לראות איך ארזתי לסיני בתמונה פה למטה. אלו כל הבגדים שלי ושל הילדים ושוב אני אומרת, לקחתי יותר מידי בגדים עבורי וכל בגדי החורף שאתם רואים היו מיותרים לגמרי, כך שהמזוודה יכלה להכיל פחות פריטים בוודאות ממה שהיא הכילה בפועל.


ג. חלוקה בתוך המזוודה הסדר במזוודה נשמר לאורך החופשה כי לא רק שאני מסדרת בשיטת הטור, אני גם מחלקת

את המזוודה לחלוקות בעזרת ארגוניות בד. בחדר בסיני שלפתי ארגונית אחת שהייתה לי להלבשה תחתונה, הנחתי על המדף, וזה היה לי

מאוד נוח ונגיש. בתמונות מטה תוכלו לראות איך ניתן לחלק את המזוודה בעזרת ארגוניות קימונו.


ארגונית זו מחולקת לתאים ומופיעה באתר קימונו כאירגונית לגרביים ותחתונים. אני אורזת בה גם הלבשה תחתונה, גם בגדים דקים, ואפילו כל מיני פיצפקעסים קטנים שצריכים להיות נגישים ובשלוף.

לפרטים לחצ/י כאן






ארגונית זו מחולקת בעזרת מחיצה גמישה שמאפשרת לאחסן חליפות מארז וכל בגד שתופס יותר מקום. באתר קימונו היא מופיע כאירגונית לחזיות אבל בפועל אני משתמשת בה במזוודה לאחסון בגדים.

לפרטים לחצ/י כאן





ארגונית זו נהדרת לאחסון של חליפות יום לילדים קטנים ובכלל לכל דבר שתרצו לאחסן בתוך המזוודה. התאים רחבים יחסית ועמוקים ומייצרים חלוקה מאוד נוחה.

לפרטים לחצ/י כאן




ד. איך מקפלים

אני אורזת סט של כל ילד במארז אחד, כלומר- בקיפול כיס של קימונו. ואם אתם עדיין

לא יודעים מהו קיפול המארז של קימונו אז זה הזמן ללחוץ פליי על הסרטון הבא.


4. טיפ רביעי- שלב אריזת המצעים

אפילו אם אתם מגיעים למקום מסודר עם מצעים אני ממליצה לכם בחום לקחת מצעים אלא אם כן

זה מלון 5 כוכבים. למה? כי אנחנו ישנו במקום מאוד מסודר וקיבלנו בקתה עם מקלחת

ושירותים ומזגן אבל המצעים היו עם גולגולים ולא נעימים וכל הזמן הסדין השתחרר מהמזרון כי אלו היו מצעים ללא גומי וזה ביאס אותי שלא הבאתי מצעים מהארץ, למרות שארזתי

מצעים בהתחלה אבל הוצאתי אותם כדי לחסוך במקום. עכשיו למדתי שאני לא מוותרת על סדין, ציפה לשמיכה וציפית.

ואין יותר נוח שהמצעים מקופלים במארז אחד וכסט... לשם כך, צירפתי לכם סרטון נוסף.



5. טיפ חמישי - תיק של ים

זהו תיק שאני מכינה בנפרד למזוודה של הבגדים. ולמה? כיוון שברגע שמגיעים והילדים

רואים את הים המהמם של סיני לא מעניין אותם כלום והם רק רוצים להיכנס כבר למים.

כמה בירכתי על הטיפ הזה ברגע האמת. ארזתי בתיק הים: בגדי ים, מגבות ים, משחקי ים, מסכות, כובעים,שנורקלים, נעלי ים, מים, מצופים, קרם הגנה- חובה! וכו'.

ולמה זה טיפ גאוני? כי כשהגענו, החדר שלנו עוד לא היה מוכן. שמנו את המזוודות בצד ולקחנו

את תיקי הים שלנו ל-חושה שנמצאת על המים מבלי לגעת או לפתוח את המזוודה הגדולה.

הכל היה בשלוף ומוכן לבילוי בים. ואגב התיק הזה היה התיק המרכזי של החופשה אליו

נכנסו כל האביזרים של הים כשסגרנו יום ויצאו חזרה בכל פעם כשהתחלנו יום.

6. טיפ שישי- התארגנות למעבר הגבול.

א. מתי לחצות את הגבול?

טוב, זה באמת שלב שכדאי לתקתק ולהיות כמה שיותר מאורגנים מראש, גם כדי לחסוך זמן

וגם כדי להמנע מסירבול מיותר עם הילדים.

אנחנו חצינו את הגבול ביום שבת ב- 9:00 בבוקר לא בתקופת חג אלא אחרי החגים והחופשים

וזה לקח לנו 10 דקות גג לעבור לצד השני. לא התעכבנו לשנייה.

להגיד לכם שיש פה חוקיות? לא נראה לי כי גם הרבה אמרו לי בפייסבוק, שיהיה מפוצץ באנשים.

עמרי לעומת זאת אמר שאין סיכוי שיהיה אנשים בשבת אחרי חג והאמת שהוא צדק.

הכל עניין של מתי אתם מתכננים לנסוע. מי שיכול לנסוע לא בזמן החגים והחופשים, ולא בסוף שבוע

זה עדיף כי לא יהיה עמוס וזה פשוט תענוג שאין את ההמוניות הזו והכל מתקתק.

ואם אין לכם ברירה, אז צריך לקחת בחשבון שמעבר הגבול יכול לקחת כמה שעות במקרה הטוב.

לפני שנסענו בדקנו את שעות פתיחת הגבול והם היו 8:00-20:00. היום אני מבינה שהגבול פתוח

24 שעות ובכל מקרה, הייתי ממליצה לעשות שנייה גוגל ולהיסגר על שעות הפתיחה

בסמוך לזמן החופשה שלכם.

ב.התכוננו עם כל המסמכים עוד מהבית

לא רואה שום סיבה למלא את הטפסים שצריך בזמן מעבר הגבול. מה שאתם יכולים לעשות

בנחת בבית במזגן זה ממש עדיף מאשר במעבר גבול עצמו כאשר ובעיקר אם הילדים איתכם.

היום אתם יכולים לעשות צילום מסך של כל מסמך שתצטרכו למעבר הגבול ולהציג את הצילום מסך

או את הברקוד דרך הנייד.

מה שכן, אני ממליצה לפתוח בנייד תיקייה בגלריית התמונות רק של מסמכים שקשורים לסיני

כדי שלא תתחילו לחפש כל פעם את המסמך הרצוי באוסף התמונות שלכם בנייד.

אני לעומת זאת old school, ובנוסף לתקייה בנייד, הדפסתי את כל מה שהייתה צריכה,

שמתי במין קלסר גמיש הכי פשוט שיש, צירפתי שמרדפים וחילקתי את השמרדפים

לפי נושאים. כך גם לא הייתי צריכה להתעסק עם הנייד ברגע האמת.


ג. אלו מסמכים צריך?

-אגרת תשלום במעבר גבול בישראל

-טופס הצהרה בכניסה לארץ (תלוי במצב הקורונה)

-תעודת קורונה בין לאומית

-בדיקת אנטיגן לחו"ל עם תשובה באנגלית וקוד QR

-צילום דרכונים בנייד /להדפיס.

-לעשות ביטוח בריאות ולשמור תיעוד בנייד/להדפיס.

-מרשמים לתרופות עם מרשם- תיעוד בנייד/ להדפיס

עכשיו מילה לגבי הקורונה, הנהלים כל הזמן משתנים בהתאם למצב. לפעמים לא צריך בדיקות קורונה

ולפעמים צריך. את הבדיקה אנחנו עשינו ברשת פארם (סמוך לסופר פארם) כי אלו בדיקות

שמיועדות לחול (עלה לנו 56 ש"ח) ומומלץ למלא את הטופס לבדיקה לפני ההגעה לבדיקה

כדי לחסוך בזמן (תלחצו על הקישור של בדיקת אנטיגן לטופס).


בנוגע ילדים, כשאנחנו נסענו, ילדים מתחת לגיל 12, לא היו צריכים בדיקה בכלל. הבדיקה טובה ל- 24 שעות

כך שתתכננו את מעבר הגבול בהתאם לבדיקה, למרות שהם לא בודקים בדקדקנות, אבל למה לקחת סיכון.

עוד דבר, מי שהיה רק מחוסן ולא חלה בקורונה, לא היה זקוק לבדיקת אנטיגן.

מי שגם מחוסן וגם החלים מקורונה, היה צריך לעשות בדיקת אנטיגן ומי שלא היה מחוסן והחלים-

צריך היה לעשות גם כן בדיקת אנטיגן. בכל מקרה, שוב, שווה לבדוק בסמוך לנסיעה שלכם את נהלי הקורונה העדכניים.


ד. מהם עליות המעבר אגרת מעבר בצד הישראלי 101 ש"ח לאדם -משלמים מול המחשב בבית. אגרת ראשונית בצד המיצרי לפני הכניסה 6 ש"ח (30 לירה לאדם) משלמים במקום. אגרה שנייה בצד המצרי לפני הכניסה 80 ש"ח ( 400 לירה לאדם) משלמים במקום. עוד דבר.. יש איזה טיפ שנותנים למיצרים על זה שהם ממלאים לכם במקום איזה טופס קטן 3 ש"ח לאדם בערך.. אגב, אתם לא חייבים. אפשר למלא לבד, רק תצטיידו בעט. פשוט בפועל

זה חוסך זמן ומונע סירבול עם הילדים.. את כל האגרות והקבלות ששילמתם במעבר גבול, תשמרו טוב טוב כי תצטרכו להציג אותם

כמה וכמה פעמים. בעיקר הקבלה הלבנה של האגרה (400 לירה לאדם) אותה אתם מקבלים ממש לפני מעבר הגבול. ממליצה בחום להצטייד בפאוצ' ושהוא יהיה עלייכם בשלופ. נכון, שזה לא מראה טרנדי במיוחד אבל הכמות פעמים שתצטרכו להציג את הדרכונים שלכם במעבר וגם בעמדות השמירה בדרך עד שתגיעו לחוף שלכם, היא פסיכית ולא הגיונית. כך שאם הדרכונים עלייכם ובתוך פאוצ', אתם שולפים אותם בשנייה, מכניסים שוב חזרה ושומרים את כל הקבלות בפאוצ'. ה. מזומן והחלפת כסף בגדול צריך גם מזומן שלנו וגם מזומן בלירה מצרית. המקום שאנחנו ישנו בו, התשלום היה במזומן בלבד ולכן באנו מוכנים מהארץ עם מזומן+ אקסטרות של בזבוזים. במהלך המעבר גבול ישנה מכונה ובה ניתן להוציא כסף מיצרי. אל תימשכו יותר מ- 2000 לירות בפעם אחת כי זה לא יוציא לכם. עדיף שתמשכו פעמיים אם אתם צריכים. ואם המכונה לא עובדת, יש דלפק ובו ניתן להמיר כסף ללירה מצרית רק ששוב, צריך לחכות בתור. תמיד תדאגו שיהיה לכם קצת מזומן גם לשלב החזרה, למונית ולתת להם טיפ למילוי הטופס כמו בהלוך וכו'. ו. מונית לאיסוף מהמעבר גבול היום אין כבר את המסחרה הזו עם הנהגי מוניות שמשגעים אתכם ביציאה. היום, ברגע שחציתם לצד השני, ישנה תחנת מוניות מימין (עדיין בתפאורת סיני ולא כמו תחנה מרכזית אצלנו). יש כמה חברות מוניות. לכל חברה יש את הנהגים שלה ולהם יש את הסידור עם מקומות הלינה בחוף. כמעט כל מקום אירוח, יוכל לתת לכם את השם הפרטי של הבחור שאחראי על ההסעה שלכם. יכול להיות שהוא לא יהיה ספציפית הנהג שלכם אך הוא יהיה נהג שעובד אצל אותו בחור. אני ממליצה בחום, לפני שאתם בכלל מגיעים לסיני לתקשר בוואטאפ עם המקום בו אתם מתארחים ולשאול אותם אם יש להם הסעה מהגבול, איך קוראים לבחור שאחראי על ההסעה שלכם, כמה יעלה לכם להגיע לחוף (לנו עלה 30 ש"ח לאדם), ובאיזו שעה אתם חוצים את הגבול. השמות שלכם, סביר להניח, יהיו כתובים במחברת של הנהג. הם מחכים לכם וזה מאוד מסודר ונותן הרגשה בטוחה. במהלך הנסיעה, תצטרכו להציג עוד פעם אחת את הדרכונים וזהו. אגב, אני חושבת שלנסוע במונית חוסך הרבה כאבי ראש ובדיקות מיותרות. אני לא יכולה לדמיין מעבר עם אוטו פרטי כיוון

שכמעט כל 5 דקות יש בדיקה בטחונית וכשאתה עם נהג מהסביבה, הכל מתקתק יותר מהר. לפחות, זו דעתי בנושא. נייד וסים מיצרי בטאבה (שסמוכה לאילת) עדיין אפשר לגלוש על הרשת הסלולרית שלנו, לאחר מכן, זה לא יעבוד לכם. אתם יכולים להתחבר לווי פיי של המקום, אבל זה כמובן בתשלום. במעבר גבול אתם יכולים לרכוש סים מיצרי וזוהי הדרך שיהיה לכם נייד פעיל. אצלנו לעמרי היה סים ואני התחברתי אליו לוואטאפים וקצת מיילים. לי זה היה אחלה כי גם אהבתי את הניתוק הזה מהנייד. ודבר אחרון לפני שהגעתם לאירוח, בקבוקי מים זה המצרך הכי חשוב בחופשה שלכם. אני ממליצה לבקש מהנהג לעצור שנייה בטאבה, תיקנו איזה שישיה להתחלה ואם אין לכם חטיפים, אז זה הזמן לקנות, בעיקר לילדים וכל מיני דברים שאתם צריכים. איפה שאנחנו התארחנו, הכל היה יקר בהשוואה לסיני ומכל המים, החטיפים, הסיגריות, הבירות וכו הם עושים את הכסף שלהם. נכון שלרוב אין איפה לקרר דברים אבל גם מים בטמפ החדר רק כדי להתחיל את החופשה זה אחלה. פחות בגלל הכסף אלא יותר בגלל הטירטור ללכת מהים כדי לקנות מים.

אצלנו זה היה 5 דקות הליכה בחום. וואוו.. זה היה טיפ ארוך... עכשיו לי בא לשתות איזה בקבוק מים. 7. טיפ שביעי מקום האירוח טוב... הגעתם לחלק העסיסי של המדריך הזה. קודם כל, יש להגיע ל- CAMP (הכוונה למקום אירוח) שהומלץ לכם ע"י חברים וחשוב שהסטנדרטים שלהם ושלכם יהיו דומים. תבדקו שהחדר/ חושה מתאימ/ה לכם בשיעורי בית שאתם עושים. אני ממליצה בחום חדר עם מזגן בחודשים החמים כי זה פשוט סיוט לדעתי בלי. אני גם אוהבת מקלחת ושירותים בחדר. אז אנחנו הלכנו על האופציה של כל השידרוגים שיכולים להיות בסיני, עם המצעים, המגבות וכו'. הרבה מהמקומות כוללים במחיר הלינה גם א. בוקר וגם א.ערב וזה מאוד נוח שזה כלול. לי גם היה חשוב לקבל פידבק של ניקיון וסדר, של חוף מטופח עם טיפול ביתושים וכו' ואכן בכל הפרמטרים האלו, (למעט מהמצעים שכבר כתבתי לכם וגם החדרים לא היו ממש נקיים), ה- CAMP שלנו עמד בכל הקריטריונים. אגב האוכל עבורי היה נהדר, הרבה תבשילים מושקעים ומגוונים אך לילדים שאוהבים יותר שניצלונים וציפס, זה היה פחות אטרקטיבי. אממה.... יש דבר אחד שאתה לא יכול לדעת אפילו שאתה עושה טוב טוב את השיעורי בית שלך, והוא.. איך בפועל יהיה היחס וקבלת הפנים של המארחים שלך ולנו היתה קבלת פנים לא נעימה בכלל ולקח לנו יום להשתחרר מהקבלת הפנים הזו. אנחנו התארחנו ב- CAMP ששמו הולך לפניו (ובחרתי לא להזכיר את שמו כאן) והוא מדורג בקמפים היוקרתיים שיש לסיני להציע (למרות שלא מופיע בבוקניג ותיכף תבינו למה). ומציע מגוון סדנאות, חוף שקט ללא צליל של מוזיקה, אנשים סבבה אבל אוירה דיי מבוגרת, ומרוב ששמו הולך לפניו התחושה היא שלא כל כך צריך להתאמץ בהכנסת האורחים, נהפוכו, הרגשתי שאני צריכה להתאמץ ולהיות חביבת הקהל כדי לקבל יחס נחמד. וכמו שחמותי אומרת, יש משפט בתנ"ך שמתאר את המצב הזה והוא: "וישמן ישורון ויבעט" למה הכוונה? עם ישראל השמין מרוב טוב ולאחר התעשרותו, בעט בערכיו וזילזל בזולת. וזה לדעתי מה שקרה עם המקום הזה. הם מלאים , הכל מתקתק, האוכל טוב, החוף מקסים, ומרוב כל השפע וכמויות האנשים שמגיעים האדיקות לקמפ הזה בעלת הבית שהיא אגב- ישראלית מרשה לעצמה לנהוג בגסות רוח ועזות מצח. מה קרה אתם בטח שואלים? אז אספר... הגענו לאחר מסע של 7 שעות בדרכים בו לא ישנו וגם בקושי הילדים, הרבה זמן בתוך אוטו מרמת הגולן. הגענו למקום, פרקנו את התיקים ניגשנו למקום המרכזי וחיכינו שיסבירו לנו מה קורה. הילדים היו בהתרגשות ומעט תזזיתיים אבל לא ברמה היסטרית אלא לגמרי ברמה תואמת של ילדים שמתרגשים, עייפים ומחכים כבר להיכנס לים הכחול. ואז ניגשת אליי בעלת הבית ונוזפת בי מול כל האנשים על התנהגות הילדים. שאלתי אותה, מי את? והיא ענתה שהיא בעלת המקום. אמרתי שאין לה מה לדאוג, עוד שניה אני לוקחת אותם מפה ואני רק רוצה להבין מתי החדרים מתפנים. היא ענתה שהיא מאוד מודאגת מהילדים. בשלב הזה, חשבתי שאני לא שומעת טוב. לקחנו את הילדים לחוף וסיפרתי לחברים ולעמרי את מה שהיא אמרה וכולנו רתחנו מעצבים. אני, חזרתי לחושה המרכזית, המסעדה, איפה שהיא ישבה עם הצוות שלה וכל שאר האורחים ופניתי אליה באוקטבה טיפה יותר חזקה מהנורמה כדי שכל סובביי גם ישמעו את תגובתי לארוע שהיא יצרה בעיני כולם לפני כ- 10 דקות. פניתי אליה בשמה ושאלתי אם אני יכולה להגיד לה משהו. אמרתי לה, נעים מאוד, לי קוראים סיון הגענו מרמת הגולן, אחרי 7 שעות בדרכים בציפייה ובהתרגשות להגיע אלייכם ואני חייבת להגיד לך שמעולם לא קיבלתי כזו קבלת פנים מעליבה ופוגענית. פשוט יש לנו תחושה כל כך לא נעימה להיות כאן. למה, היא שאלה בהפתעה גמורה? ואני עניתי לה- אנו מגיעים לכאן אחרי נסיעה ארוכה ובציפיה לחופשה מהנה וכיפית, אלייה אנו מחכים כבר כמה חודשים. המשכתי... למייטב הבנתי, מקום האירוח שלך כולל ילדים אחרת לא היית מקבלת את ההזמנה שלנו, ואם זה מקום שמקבל ילדים אפשר להבין שהילדים התרגשו ושהם אחרי נסיעה ארוכה ובמקום לקבל אותנו להגיד לנו שלום, נעים מאוד ברוכים הבאים, בחרת לגעור בנו מול כולם ולהגיד לי שאת מודאגת מהנוכחות של הילדים שלנו פה.. תשובתה המתנשאת לא איחרה לבוא: "את מוזמנת לעשות את השיקולים שלך ואני את שלי". ומה שהתשובה שלה בעצם אומרת זה, שממש לא אכפת לה אם עכשיו אנחנו ניקח את הפקלאות שלנו ונעבור מקום. זוכרים את המשפט, "וישמן ישורון ויבעט"? הרי זה בדיוק זה.

דבר נוסף שהיה הזוי ב- CAMP הזה הוא התייחסות הקדושה שלהם לכלבים. יש במתחם 8 כלבים בערך

והם מתהלכים במתחם כמו הפרה הקדושה בהודו, נמרחים עם כריות החושה שעלייהם האורחים יושבים, נובחים ומתקוטטים בינם לבין עצמם ומגיעים לדציבלים גבוהים פי כמה וכמה מונים מהילדים שלנו. אגב, נאלצתי לישון עם אטמי אוזניים כיוון שהכלבים נובחים גם בלילה, אז אל תשכחו להביא אתכם אטמים (אלו מהשעווה הכי טובים), אף פעם אי אפשר לדעת איזו חיה תזכה בתואר המלוכה בקמפ אליו תגיעו. בכל מקרה, במקום שנשרוף יום בלחפש מקום חדש, שיחררנו בסוף את החוויה המאוד לא נחמדה הזו וצללנו לתוך החופשה שלנו אבל עדיין, בכל פעם כשהגענו לחושה המרכזית איפה שהמסעדה, הרגשנו שאנחנו הולכים על ביצים ולא נתנו לילדים שלנו להוציא הגה. לא כיף. בקיצור, אם אתם לא רוצים לפגוש ישראבלופ בסיני- וודאו מראש שהאירוח אליו אתם הולכים, הינו אירוח בדואי כי שורה תחתונה, כולנו יודעים שאין כמו האירוח של הבדואים. לעומת זאת, הייתה לנו חוויה מתקנת במלון מושלם על הגבול. התפנקות של הלילה האחרון במלון movanpic לסיום החופשה. קבלת פנים מדהימה, אוכל מושלם, חדר שנקרא בונגלו (גדול ויפה יותר מהבית שלי) נוף לים, בריכה מושלמת.. וואוו!! ושילמנו אגב את אותו כסף כמו ששילמנו ב camp בביר סוואר אבל אין מה להשוות בכלל בין השניים. בקיצור, צריך לעשות שיעורי בית מבחינת המקום. בבוקינג יש המלצות על מקומות, בפייסבוק יש קבוצות של סיני שמפרסמות המלצות, אבל אני חושבת שהדרך הכי טובה היא דרך המלצות של חברים שאתם מכירים, ושוב לשאול את כל השאלות הקטנות. 8. סוגיית הקפה שחור אם אני אגיד לכם שהיה לנו מחסור דיי רציני בזמינות הקפה השחור בסיני, אתם תאמינו לי? שוב, אולי זה נבע מכך שהקמפ לא היה בבעלות בדואית, אבל זה שיגע אותנו תבינו, בסיני התעוררנו כבר ב- 6:00 כי השמש דיי חזקה, ועד 7 בבוקר אין קפה, אין מייחם או אפשרות להכין קפה. ואתם בטח יודעים מזה, שבא לכם קפה בחופשה ועכשיו תחכו שעה על השעון לקפה... להבא, לא משנה איפה אני בסיני, אני מביאה קומקום חשמלי קטן וערכת קפה

כדי שאוכל להכין קפה מתי שאני רוצה וכמה. 9. מה עושים בשעות החמות עם הילדים יש שעות חמות במיוחד שאפילו במים לא מומלץ להיות. ואז, מה עושים עם הילדים בשעות האלו? אנחנו הבאנו מקרן קטן והורדנו על דיסק און- קי מלא סרטים מגניבים כך שכל יום בשעות החמות במיוחד הקרנו לילדים שני סרטים וזה היה מאוד מוצלח. אגב, אפשר גם להביא מחשב לחבר את הדיסק און קי למחשב ולהקרין מהמחשב. 10. אוכל אז כפי שסיפרתי, אצלנו הארוחת בוקר והערב היתה כלולה. בצהריים לא הזמנו לאכול אלא נישנשו קצת חטיפים, פירות וכו' וזה היה ממש סבבה לכן תביאו חטיפים, עוגיות וקרקרים בשפע. חשוב להוסיף שגם בנושא האוכל אנחנו ממש היינו על אותו גל עם החברים שלנו. המשפחה שלנו ושלהם לא מתרגשת כל כך מנושא האוכל וגם אם הילדים מרגישים טיפה רעבים, לא קרה שום דבר ואנחנו לא הופכים עולמות כדי להביא להם עכשיו פיצה נפוליטנה. אפשר לאכול חטיף ועוד מעט גם ככה יש ארוחת ערב לכן גם בחלק של האוכל,חשוב שתיהיו עם משפחה שמסונכרנת איתכם על הנושא. 11. כינים, יתושים, פישפשים בינינו יתושים וזבובים יכולים להרוס חופשה. אני קניתי ספריי של ה-ביוקר ליתושים וקניתי גם מין מטען כזה ששמים בשטקר בחשמל שמרחיק יתושים. ואם צריך להגיד מילה טובה על הקאמפ שהיינו, פה הם שיחקו אותה וכל יום יש להם ריסוס ליתושים וזבובים ומאווררי תיקרה ב-חושה המרכזית כך שלא הרגשנו כלל את היתושים והזבובים.. אני חושבת שאחת השאלות שצריך לשאול לפני שמגיעים לקאמפ, זה איך הם מטפלים בזבובים וביתושים. לשאול אם יש מאווררים באיזור המסעדה, אם יש להם ריסוס אקולוגי שהם עושים למעופפים וכו. כינים, זה כבר סיפור אחר. אלי הקטנה שלי חזרה מפוצצת בכינים לכן, יש מלא תכשירים טבעיים למניעה של כינים שהייתי ממליצה לשים לילדים במהלך החופשה. השמיכות של המקום בקאמפ, לא נגענו. הזכיר לי את השמיכות סקביאס בצבא. 12. ציוד שנירקול ואביזרים לחוף קחו בחשבון שאי אפשר להביא סאפ מתנפח לסיני. לוקחים אותו במעבר גבול ואתם משלמים על האחסנה שלו פר יום. אפשר להביא מזרוני ים וגלגלים. תביאו מסיכות לשנירקול כאלו שמכסים את כל הפרצוף, זו חווית שנירקול של 5 כוכבים. תביאו סנפירים ןשימו נעלי ים, גם אם אין קיפודי ים בחוף שלכם. לפעמים שוחים יותר לעומק מבלי לתכנן כדי לשנקל ושם כן יש קיפודים. כמובן לא לתת לילדים להיכנס לבד, קחו תמיד מזרון ים או נודל לשנירקול. 13. קרם הגנה- להביא בקבוק גדול ועדיף שפריצר שקל למרוח ולתקתק את נושא המריחה. למרוח את הילדים בחדר ולא בחוף. לוודא שהם כל הזמן שותים ונמרחים גם בים. אפשר להתייבש בקלות. אז באמת שהיה לנו מדהים והסרטון מטה יכול לתת לכם טעימה מהכיף שהיה לנו, אבל לפני שמסיימים, חשוב לי לתת לכם עוד שני טיפים של זהב בנוגע לחזרה הביתה.

14. אין כמו לחזור לבית מסודר זה ללא ספק אחד הטיפים הכי חשובים שלי, לפני שאתם יוצאים לחופשה. אז אני אגיד את זה בצורה הכי פשוטה שיש: הקפידו להשאיר את הבית מסודר עם יציאתכם לחופש. מבחינתי גם אם זה אומר שמתעכבים עם שעת היציאה שלכם מהבית. על זה אני לא מוותרת ויודעים למה? כי אין דבר יותר מבאס מלחזור הביתה מחופשה לבית מבולגן. בשניה מתמלאים בעצבים ותוך חצי שניה שוכחים שלפני כמה רגעים היינו בחופש. רק המטלות עומדות לנגד עינינו ובמקום להרגיש שמילאנו מצברים, התחושה היא של כובד ואוף. אין כלים בכיור אין ערימות כביסה שמחכות לכם. רוקנתם את הפח לפני שיצאתםוכל דבר מונח במקומו. 15. שלב הפריקה אני באופן אישי לא מכניסה את כל התיקים והציוד הביתה עם החזרה. דובי שם את כל הציוד במרפסת ואני מכניסה תיק תיק ומטפלת בכל תיק בנפרד. אני נוהגת כך מהסיבה הפשוטה שברגע שחוזרים מחופשה, כל הבית מתמלא בציוד ואוטומטית נוצר עומס בעינייים וחוסר מוטיבציה לפרוק את הציוד. ברגע שתתמודדו עם הפריקה בשלבים ולא תכניסו את כל התיקים הביתה במרוכז,הפריקה תלך לכם הרבה יותר מהר ובהצלחה מרובה. וככה, התחושה המתוקה של החופשה תישאר ולא תיעלם כהרף עין. אם אין לכם אפשרות לשים את התיקים מחוץ לבית, במרפסת, או בחצר,רכזו את כל התיקים בפינה אחת בבית ועדיף לא בחלל המרכזי. אז עכשיו כשיש לכם את כל הטיפים אפשר לצאת לחופשה מהנה ומסודרת בסיני.ספרו לי אם הטיפים עזרו לכם, ואם יש לכם עוד טיפים, אשמח לשמוע, פשוט כיתבו לי אותם למייל לסיום, אני מצרפת לכם בתחתית סרטון שווה במיוחד מתוך התוכנית שלי בכאן 11 בו אני נותנת טיפים כלליים להתארגנות לחופשה, מראה קצת קיפולים ואיך מסדרים מזוודה. בנוסף, יש עוד סרטון מתוך החופשה שלנו כדי שיעשה לכם גם חשק לנסוע לסיני. אהבתם את הסרטונים ? רוצים לקבל עוד תוכן ממני? אז הצטרפו לניוזלטר שלי כדי שתקבלו לפני כולם את כל הטיפים הכי חדשניים ופרקטיים בנודע לסדר וארגון. (וזה במידה ואתם עדיין עוד לא רשומים).

לניוזלטר שלי, לחצ/י כאן

לאינסטגרם שלי, לחצ/י כאן

לביוטיוב שלי, לחצ/י כאן

לפייסבוק שלי, לחצי כאן

לחנות קימונו, לחצ/י כאן




86 צפיות0 תגובות