איך ניצחתי את איקאה

סיון גונן וכוס היין האהובה

רציתי לספר לכם על הישג משמעותי שלי,

הנצחון האישי שלי באיקאה.

לנצח את איקאה עבורי,

זה אומר לא להתפתות,

ולקנות דברים שלא צריך.

זה כמעט בלתי אפשרי,

בעיקר שמגיעים לקומה התחתונה:

קומת הנרות,הכלים,המפיות והעציצים.

זה כמו לנסות לנצח ,

את המכונת כביסה שלנו בבית.

תמיד תיהיה עוד כביסה,

גם שנראה לנו שזו המכונה האחרונה,

ושאנחנו עומדים להשתלט על הכל.

סוג של קרב אבוד, שהתוצאה צפוייה מראש.

אבל עדיין, עבורי, ניצחתי את איקאה.

ולמה? אז בואו אספר לכם סיפור משעשע.

אגב ,זה אחד מסיפורי הדגל בהרצאות שלי.

זהו סיפור סופר חשוב,

בעיקר בתרבות השפע של חיינו.

של האטרף של הקניות הבלתי פוסקות,

של המבצעים שרק עכשיו קורים!!

(וייקרו בעוד מועדים נוספים בשנה).

אני הגעתי לאיקאה

כדי לקנות כמה דברים ספציפיים.

וגם חיפשתי כוסות יין,

כי נשברו לי הכוסות בבית.

הגעתי למחלקת כוסות היין. מה אני אגיד לכם,

שום כוס יין שם לא היתה,

My cup of tee/ or wine

אבל בגלל שזה סגר לי פינה,

החלטתי לשים אותם בעגלה.

עכשיו, מכירים את הסלסלות הגדולות ?

אלו שנמצאות ליד הקופה באיקאה?

אני קוראת להן סלסלות ה maybe ,

עבור כל הפריטים שאנו מעמיסים סתם,

"שאולי יום אחד" אנחנו נשתמש.

ושם, קרה הרגע הגדול!

הסתכלתי על הכוסות, והם הסתכלו עליי.

אמרתי להם, הרי אני לא כל כך..

אוהבת אתכם,

משמע- לא אשתמש בכן,

משמע- תשבו לי על המדף במטבח

ותהפכו לעומס,

ואז, עדיין לא יהיו לי כוסות,

ואז, אקנה שוב,

ושוב, בזבזתי כסף פעמיים...

לכן, לא בא לי לקנות סתם משהו

שלא משמח אותי.

לא בא לי לקנות סתם משהו

ולא להשתמש בו.

לא בא לי להעמיס על הבית שלי.

לא בא לי לבזבז כסף פעמיים.

סורי כוסות, אתן הולכות לסלסלת ה maybe.

לא משהו אישי נגדכן.

שבוע אחרי, אכן מצאתי מה שחיפשתי.

ומאז כוס היין שלי הרבה יותר טעימה.

ומה שאני בעצם רוצה להגיד לכם הוא,

שימו לב למה אתם קונים.

אל תיקנו משהו,

שהוא בערך מה שאתם מחפשים.

אל תתפשרו, כי אנחנו לא משתמשים,

במוצרי ההתפשרות שלנו.

מוצרי ההתפשרות הופכים לעומס,

שמעמיס לנו על הבית

והתחושה שלנו בתוכו.

תצרכו מעכשיו מתוך מקום של דיוק,

ואז כל מה שתשתמשו בו יעורר בכם שמחה,

כי גם רכשתם משהו שאהבתם

וגם דייקתם את הקנייה.

ואיך אתם קונים באיקאה?