"למה חזרתי שוב למצב של עומס בבית"

סיון גונן מסבירה איך לא חוזרים לאחור בתהליך

"עשיתי תהליך מאוד רציני

לסידור וארגון הבית שלי,

נפטרתי מהרבה חפצים,

ועדיין יש עומס בבית,

מה לא עובד?״

כאשר אני נשאלת בשאלה הזו,

אני קודם כל שואלת כמה שאלות

כדי להבין מה קרה.

לרוב (אך לא תמיד) מה שאותו אדם חווה,

זה הפרה של תהליך הצימצום בבית,

ביחס לתהליך ההתרחבות.

מה???? נשמע כמו נוסחה במתמטיקה ,

נכון??

אז אני אסביר.

כאשר אנחנו מצמצמים את כמויות הציוד

שיש ברשותינו בבית,

מרחב המחייה שלנו גדל,

כתוצאה מהצימצום.

לדוגמא, כאשר צמצמנו בכמויות הבגדים,

התפנה לנו מקום בארון.

כאשר צמצמנו את כמות הניירת ,

התפנה לנו משטח העבודה במשרד.

וזה משחק יפה בין שני ניגודים

(צמצום והתרחבות),

המשפיעים אחד את השני.

כאשר נשמר פער גדול ביניהם,

אנו חווים את שמחת הסדר,

ותחושת הצלחה בתהליך הסידור.

כאשר הפער בין צמצום להתרחבות קטן,

אנו נחווה חזרה לאחור בתהליך .

ומתי זה קורה?

בוא נגיד שנפטרנו מהרבה בגדים,

סידרנו את הבגדים שנותרו בארון,

וגילינו שהתפנה לנו הרבה מקום.

זה שלב בו אנו מרגישים שמחה,

כי השלנו מעלינו קילוגרמים של עומס.

ואז בגלל שהתפנה מקום,

אנו מרגישים צורך לצרוך בגדים חדשים,

כי יש לנו מקום בארון.

עכשיו , כיוון שאנו סוג של ״מכורים״

לקניות וצרכנות,

הצורך שלנו להתחדש, גובר בשלב הזה,

על ההנאה שאנו חווים מהצמצום,

ומהמקום שהתפנה לנו.

והנה, שוב אנו בחנויות,

קונים עוד בגדים

וחוזרים לנקודת ההתחלה.

כאשר אני מלווה אנשים בתהליך לסידור הבית,

אני שמה דגש על "החינוך הצרכני מחדש״.

שלא תבינו לא נכון,

אני לא בעד התנזרות צרכנית,

אך גם לא בהפרזה צרכנית.

צרכנות מדויקת ומאוזנת

בהתאם לצורך אמיתי שקיים,

ושחרור במקביל של חפץ ישן במקום,

זהו מתכון מנצח

לשמירת הסדר והארגון בבית.

לעשות את שלבי העבודה הטכניים

של תהליך הסידור,

הרבה יכולים,

אבל כדי שזה יהפוך לדפוס חיים חדש,

על התהליך לכלול תהליך מנטלי

לצד תהליך העשייה,

כדי שהתהליך יהיה חד פעמי

וחד סטרי ללא חזרה למצב הקודם.

לכן, אם כבר לקחתם החלטה

לשנות את חייכם,

ולצאת למסע הסדר הזה,

מתוך בשלות להשיל

את כל מה שאין לכם צורך בו,

זיכרו שכאשר הגעתם אל היעד,

וצמצמתם את הרכוש שלכם,

והגדלתם את מרחב המחיה,

עדיין לא הגעתם אל היעד.

לחיות את מה שהשגתם לאורך זמן,

מבלי להרגיש צורך למלא,

את המרחב שהתקבל,

זה היעד הרציני

ופה טמון סוד ההצלחה בתהליך.