.png)
האמת שאני קצת חוששת לכתוב לכם את הדיוור הזה, וחשבתי כמה פעמים אם כדאי לי בכלל לשתף אתכם בתהליך אליו הצטרפתי לאחרונה.
למה אני חוששת לספר לכם? כי אני פוחדת להיכשל, כי אני חוששת שלא אצליח,
ולא אעמוד ביעדים אליהם התחייבתי לאחרונה. מהו הדבר הזה לפחד מ-להיכשל? וכמה הפחד הזה יכול לנהל ולשתק אותנו מלעשות צעד משמעותי בחיינו.
אני לא יודעת אם שמעתם על ברנה בראון. ברנה, היא חוקרת ומרצה מרתקתלנושאים כמו: בושה, כישלון, פגיעות. ראיתי לא מזמן הרצאה שלה בטלויזיה וישבתי מהופנטת למסך במשך כל ההרצאה.
היא מדהימה!
ברנה סיפרה שישנם שני סוגים של אנשים בחיים: אלו שנמצאים בתוך הזירה ואלו שנמצאים מחוץ לזירה ויושבים על הגדר.
אלו הנמצאים בתוך הזירה ( Arena) מוכנים לחוות, להתלכלך בבוץ, באדמה להזיע, להתאמץ, להיכשל ולקום חזרה. הם האמיצים שמתקדמים ומתפתחים בחייהם.
לעומת זאת, אלו היושבים על הגדר, כל כך מפחדים להיכשל שהם מעדיפים להישאר ביציע, לצפות במי שבזירה, ואף להעביר ביקורת על אלו שמתלכלכים בבוץ.
בהרצאה ברנה שאלה את הקהל: מה אתם בוחרים?
להיות מחוץ לזירה או בתוכה?
בהרבה תחומים בחיי, אני יכולה להגיד שאני בוחרת להיות בזירה. אני אדם של מעשה ופחות של ישיבה על הגדר,אבל בנושא המשקל שלי והאוכל אותו אני אוכלת, אפשר להגיד שישבתי על הגדר כבר הרבה זמן.
במשך תקופה ארוכה, לא הייתי מרוצה מהרגלי התזונה שלי ומהאקסטרה ק״ג שיושבים עליי מההריונות.
הם מורגשים אצלי בבגדים, ובעיקר במצב רוח..
כל השנים בהן אני אמא אמרתי לעצמי, שאין לי זמן להתעסק בזה, והיו לי תרוצים טובים כמו:
יש לי גם עסק ואני גם אמא לשלושה קטנים, אין לי זמן, ואין גם שום סיבה בעולם להתלכלך כרגע בזירה.
אז מה קרה? כמה דברים קרו. מישהי שקרובה אליי (שאשמור על פרטיותה) יצרה שינוי מעורר השראה בחייה: היא ירדה במשקל, שינתה את הרגלי התזונה שלה, התחילה לעשות ספורט באופן קבוע, ואורח חיים שלה הפך לבריא ומאוזן.
במשך שנה וחצי, צפיתי בה מהיציע של הזירה ומה שהדהים אותי בתהליך שעשתה הוא- שהזירה הפכה לבית שלה.
למה הכוונה? כשהזירה הופכת לבית, זה אומר שהשינויים שעשינו בחיינו הפכו עם הזמן להרגלים קבועים ולדרך חיים. כשהתבוננתי בה ובשינוי שעשתה בשנה וחצי האחרונות, רציתי גם! רציתי כזה שינוי משמעותי שלא יהיה פלסטר לכמה חודשים ושהוא יישאר מספיק זמן בחיי ויהפוך לדרך חיים….
וזה בדיוק מקביל לאותם תהליכים שאני מלווה בעצמי. הרי המטרה בתהליך לסידור הבית הוא
לייצר מרחב מחייה מדוייק, נעים, מאוורר, פרקטי לחיינו עם סדר שיש לו תשתית ושמותאם לאורך חיים העמוס שלנו ושבסופו של דבר, יהפוך לשיגרה.
בבית שלי הסדר כבר מוטמע והפך לדרך חיים. בואו, עדיין יש את העליות והירידות אבל בסוף..... נוצרה לה שיגרה. עכשיו נשאר להטמיע באותה הדרך את נושא התזונה...... שיהיה לי בהצלחה :)
שאלתי אותה, את זו האלופה ששינתה את חייה, מה את עושה? איך עשית את השינוי הזה? והיא סיפרה לי שהצטרפה לתוכנית של פיט מאמא לנשים עסוקות… התעניינתי בתוכנית והיא הסבירה לי עלייה…
כבר השם של התוכנית דיבר אליי וביטל לי שני תירוצים עלייהם אני נשענת תמיד אמא - ועסוקה. אז אין תירוצים , יש תוכנית שעונה בול לקריטריונים שלי, רק צריך לקחת החלטה….
אבל מה.....המשכתי לשבת על הגדר עוד חודשיים עד ש….פשוט זה קרה…
מבלי לחשוב יותר מידי, הוצאתי את האשראי ונרשמתי לתוכנית רסטארט של פיט מאמא…
הרשו לי להגיד משהו, על השבריר השנייה הזה בו נרשמים לתהליך או תוכנית מסויימת.
הרבה פעמים אנו אומרים לעצמנו, "אני צריכה לחשוב על זה"... ואז מה שקורה בפועל הוא שאנחנו לא חושבים על זה, אנחנו פשוט חוזרים לשבת על הגדר באיזור הנוחות שלנו.
וזה קורה לי גם עם חלק מהלקוחות המתעניינים. הם כל כך רוצים לעשות את השינוי,
הם עושים את הצעד הראשון, יוצרים איתי קשר, ואז לפני הכניסה לזירה הם מתמהמהים
וחוזרים חזרה לשבת על הגדר. ויכול לעבור הרבה זמן ,אם בכלל עד שהם יעשו שוב
את הצעד קדימה. הרי על מי אני עובדת, זה בדיוק מה שאני עשיתי.
חזרתי לשבת על הגדר עוד כמה חודשים סתם, עד שלקחתי סוף סוף החלטה,
שלקחה לי בדיוק שנייה.
כי לעשות תכלס את ההחלטה, זה קורה בשבריר שנייה. פשוט קמים מהגדר ועושים צעד אחד פנימה לזירה וזהו- אנחנו בפנים...
אז אחרי שליוויתי כל השנה וחצי האחרונות, תהליכי אונליין לסידור וארגון הבית וכמובן שנהנתי מכל רגע
(ועוד מעט אני חוזרת שוב להשיק את הסדנאות),
אני חייבת להגיד לכם שכיף לי גם להיות בצד השני, של התלמידה, של זו שיש לה שיעורי בית
ומשימות ליישום, של זו שכדאי לה לשתף בקבוצה ולהיות פעילה כי מי משתפת, פשוט מתקדמת…
מה אני אגיד לכם, אני עפה על התוכנית הזו שמכסה את הכל: תפריטים, אימונים, תמיכה מקצועית פרקטית רגשית…ללא שיפוטיות, ביקורת והשוואה.
וכמובן הקבוצה המדהימה!! של כל הנשים שעוברות יחד את התהליך.
הרי מה אנחנו צריכות כדי ליצור שינוי בחיינו? אנחנו צריכות את המעטפת, את המסגרת שנכונה לנו, את הדירבון, המוטיבציה, התמיכה, הפירגון….אנחנו צריכות להתחייב מבלי לפחד להיכשל, כי יש עליות וירידות בכל תהליך. להתחייב זה אומר- ליישם, להיות נוכח בתהליך, להיות בעשייה עבור עצמנו ולא שמישהו אחר יעשה עבורינו. העשייה היא האחריות שלנו.
אחד העוגנים של פיט מאמא אומר שהשאיפה היא ליישם 80% ולא 100% כי זה לא טיבעי
להיות על ה- 100%. החיים דינמאיים וכל הזמן יש בלתמים. יש ימים טובים יותר או פחות אבל ברגע שאנו לא מכוונות ל- 100%, קל לנו לקבל את עצמנו ולהמשיך בתהליך.
זו גישה שאני מאוד מאמינה בה, גישה יותר סלחנית עם קבלה לעצמנו..
אז נכון שאני עדיין חוששת שלא אתמיד אבל כנראה שהחשש הזה הוא חלק מכל תהליך שמצריך התחייבות. אבל מה שכן... יש לי תחושה, שאני בידיים טובות ואני מחוייבת ורוצה להמשיך להיות מחוייבת. ומקווה שכך יהיה….
הרי, כמו בתהליך לסידור בית, המטרה היא- למצוא את האיזון, הדיוק האישי שלנו,להשיל מביתנו / גופינו
את הק״ג/ העומסים המיותרים, ולייצר לעצמנו שיגרה בה נרגיש טוב עם עצמנו בביתנו, בגופנו, בחיינו.
ובנימה אופטימית זו :) רציתי לסיים ולהגיד, שאם נמאס לכן לשבת על הגדר ואתן רוצות להיכנס לזירה
נעימה, בטוחה, מחבקת ומכילה שתגרום לכן לחולל שינוי משמעותי בבית שלכן, הצטרפו אליי לתוכנית מיוחדת שכבר הספיקה לעשות פלאים בהרבה בתים הישראל :)
תוכנית אונליין אישית לסידור הבית מבית קימונו בה תקבלו את כל מה שאת צריכות כדי לחולל שינוי משמעותי בבית שלכן. לפרטים נוספים, כתבו לי מייל ונעשה את הצעד הראשון יחד לזירה
יצא לכן לבקר לאחרונה בחנות האונליין של קימונו? כי הצטרפו לחנות כמה דברים חדשים שלא כדאי לכן לפספס!! למעבר לחנות האונלייו של קימונו לחצ/י כאן https://bit.ly/2KWvvt1
לטיפים וסרטונים ממש שווים לסידור הבית אני מזמינה אותך לעקוב אחריי בערוץ היוטיוב שלי:
לערוץ היוטיוב שלי לחצ/י כאן
עוקבת אחריי באינסטגרם? אם עדיין לא, לחצ/י כאן
רוצה להצטרף לניוזלטר שלי ולקבל דיוורים סופר מעניינים בושא סידור הבית? להצטרפות לחצ/י כאן
Comments