• סיון גונן

בידוד, סגר, בשבילי זה לא הזמן לעשות סדר.



היום, בערב הסדר

ובמתכונת קורונה, רציתי לכתוב לכם שמה שאני חווה בעיקר בתקופה נוכחית זו,

הוא..... אי סדר.....בלגן..... שיבוש בסדר היום, ותחושה של להיות ״על הקצה״.

אני מוצאת את עצמי, מהלכת בין משחקים, אוספת שאריות מזון,

ממקומות נסתרים מנקה את הגז כמה פעמים מעבירה סמרטוט שכולם ישנים מנסה להעסיק את הבנים, בזמן שמספרת לקטנה את גן גורים.

ואלה הולכים מכות וברקע יש צרחות ועוד פעם מבשלת ארוחות ושוב כלים, ושוב נקיונות... ופתאום בכל הכאוס הזה שיחת וידאו בוואטאפ עם אחת הגננות 😊

ומה אני אגיד לכם, הבלגן במלוא הדרו בבית, בראש, בסדר יום, בגוף. השיגרה כל כך מבולגנת ולא משנה כמה מאמצים אני עושה כדי להכניס סדר בבלגן, התחושה היא תחושה של עומס, שלא מרפה.. וכמה שאני רוצה עכשיו לאוורר את הבית, להשיל את המיותר ולדייק את המרחב הפנימי, זה מרגיש כרגע בלתי אפשרי, ושכרגע כנראה שאנרגיות אמורות להיות מנותבות, למקום אחר, אבל לאן? היום, פתחתי את מחברת ימימה שלי, ומי שלא מכיר את ימימה, אלו לימודים של חשיבה הכרתית, שעבורי מילות הלימוד

הינן פנינות חוכמה, שמשקיטות את ליבי והנפש הסוערת כשאני מחפשת מרגוע ואיזון. פסח בלימוד ימימה כוונתו, פ- הפה שלנו , שח- מהמילה שיחה ( אפילו שזה לא ב- סמך). הלימוד מזמין אותנו, בעיקר בפסח לשים לב לתדר בו אנו מדברים בבית, האם הוא תדר כועס, רוטן, סובלני ,אוהב. פסח זהו זמן, לפסוח על הדיבור המיותר, ולדבר בדיבור מקרב בין בני הבית. ולכל האמהות, שמרגישות מתוסכלות מחוסר היכולת, בתקופה זו להכניס סדר לבית, ולשחרר את המיותר, מוסיפה אני לכן את אחת הבינות המדהימות, שפעם למדתי בימימה ולי פיסקה זו ממש עזרה היום בעיקר בתקופה זו

שהשיגרה רחוקה מאיתנו.

במחברתי כתבתי פירוש מחלק הלימוד שאומר: שעלינו להיות בגמישות כלפי עצמנו ולקבל את יכולתינו בעכשווי ולהסכים עם עצמינו שכרגע אנחנו לא יכולות לעשות את א, ב, ג, ו- ד... ברגע שנקבל את המצב, ונרגיש בנוח שלא הכל מושלם, נוכל לקבל את ההווה והשגרה הנוכחית. יש קול שבתוכנו שאומר ( ״הילדה״) שאנחנו לא מספיקות כמו שצריך שאם לא נשלוט במצב-

אז הכל יתמוטט ושהכל על הכתפיים שלנו...

לעומת זאת יש את הקול השני

( קולה של ״ הלומדת״) הקול השקול , החכם, הלומד שיודע שעלינו לשמור על הגבולות, ולהניח בצד את המקום המרצה, את המקום הפרפקציוניסטי, ואת הדרישה מעצמנו להיות מרצות מספיקות, מחייכות לכולם, כי הדרישה הזו מעצמנו

היא מאוד מחלישה, והתיקון הוא לשחרר את הקול המרצה, ולנהוג בקול שרוצה לשמור על הגבולות. להבין ולכבד את מקומנו בעכשווי ולוותר על השליטה. וכנראה שזו התשובה שלי, שהאנרגיה עכשיו, לפחות עבורי עלייה להיות מנותבת לבית, אבל כנראה פחות לסדר החיצוני, ויותר לסדר פנימי מהותי, ולהשקיע ב ״ נכסים״ החשובים ביותר בבית, שהם בני ביתי ולא בחפציי. הרי מה שחשוב בסופו של דבר, הוא להיות בהכרת הטוב, כי יש הרבה טוב אם בוחרים להתבונן בטוב, ולהוקיר את הזמן שיש לנו ביחד, או לבד בבית שלנו

(אם אין ילדים בבית). להתבונן פנימה, להתקרב למהות, להשקיע זמן איכות, שלא מתקיים תמיד

ברגע שהשגרה המהירה על מסלולה. מודה לימימה ולמורתי היקרה איריס על התובנות האלו. מאחלת לכולנו בריאות ושנעבור את התקופה הזו מחוזקים, מלוכדים ואוהבים... והסדר..... יגיע בהמשך



196 צפיות

סיון גונן -מומחית לסדר וארגון בתים ומשרדים

info@kimonoisrael.co.il | 050-4264787

  • קימונו ייעוץ בשיטת קונמארי - פרופיל

עקבו אחריי בדף הפייסבוק ובאינסטגרם שלי, קימונו- ייעוץ לסדר וארגון

©כל הזכויות שמורות לקימונו |  עיצוב ובנייה  MEITAG